משחקי הכסף (צילום: Leo Synapse)

חצי מהמין האנושי מקנא בספורטאים הגדולים והמובילים בעולם כיום. הם מוצלחים, מוערכים, ווינרים, וקשה מאוד שלא לרצות להיות כמוהם. אבל הגדולה האמיתית שלהם היא בידיעה שהם יכולים לנצח לא רק בענף שלהם, אלא גם בדעת הקהל - ואת זה הם ממנפים לעושר אינסופי.

זה הרי לא מקרי ששלושת הספורטאים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר כיום הם אלה שהשכילו להתגבר על פגיעה משמעותית בתדמיתם הציבורית. הם אומנם התפרסמו בזכות יכולותיהם הספורטיביות, אך לא הפגנת יכולות אתלטיות מרשימות הביאה להם את הכסף הגדול - אלא הספונסורים והמפרסמים.

וודס: נמר במיטה, חתלתול בפרסומות

אם הכנסותיך צונחות ב-50 מיליון דולר ועדיין אתה בראש רשימת המרוויחים הגדולים בעולם הספורט, עם 75 מיליון דולר בבנק – כנראה ששמך הוא טייגר וודס, ושום שערוריית בגידה וגירושים לא תשנה זאת. 2009 ו-2010 היו מהשנים הגרועות בחייו של הגולפאי יליד 1975, אישית ומקצועית, כשבנוסף לפירוק נישואיו 'נתקע' שנתיים ללא כל זכייה והידרדר בדירוג. אבל הנמר, כמו כל חתול, ידע תמיד לנחות על הרגליים.







 

 

 

 

 

 

 

 

 

נמר חברבורות. וודס (צילום: familymwr עפ"י cc)

מי שאחראיות ליותר ממחצית הכנסותיו של וודס הן נייקי ו-EA Sports, החברות שהחוזה שלהן עימו הכניס להן מאות מיליוני דולרים. וודס זכה בשעת משבר לעזרת נייקי, כאשר בעיצומן של פרשיות הבגידה השיקה החברה סרטון פרסומת שחור-לבן בשוט אחד בן 32 שניות, בו וודס מיישיר מבט במבט נוגה אל הצופה ושותק, בזמן שקולו של אביו (שמת חמש שנים קודם) דובר אליו (אפקט שנעשה בזכות חיתוכים וסימפולים מתוחכמים מהקלטה של האב המנוח לאשתו, אמו של וודס).

ממעמקים קראתי לך (צילום מסך מתוך הסרטון)

בסרטון מעורר המחלוקת מאפריל 2010, נשמע ארל האב אומר לבנו כי הוא מעוניין להבין מה הניע אותו לעשות את שעשה, ומהן מסקנותיו מהתוצאות - מילים ששידרו לציבור שוודס מודע לטעויות שביצע, אינו מסתתר מהן ובוחן את עצמו על מנת להשתנות. המסר המובלע: הגיעה העת להמשיך הלאה. התשדיר סימל את ראשית חזרתו של וודס לפריים-טיים, אבל עם כל הצלחותיו המקצועיות – הן עדיין מניבות לו פחות ממחצית הכנסותיו. את חשבון הבנק שלו מרפדות בעיקר הפרסומות.

 

בריאנט: הוא זכאי, הוא זכאי (וגם עשיר)

עוד ספורטאי אהוב שירד מגדולתו והיה צריך לעבוד קשה כדי להחזיר אליו את אהדת הציבור הוא הכדורסלן קובה בריאנט, מהמצליחים בתולדות ה-NBA, שנעצר ב-2003 בחשד לאונס. עד אז הוא היה על המסלול המהיר להפוך למייקל ג'ורדן הבא, בזכות אתלטיות נדירה, קילר אינסטינקט, גובה, שרירים בכל פינה בגוף, פרצוף של שחקן קולנוע וכריזמה של פוליטיקאי (במובן הטוב של המילה).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לא תולה נעליים. בריאנט (צילום: shutterstock)

ההליך המשפטי הרחיק ממנו מפרסמים כמו מקדונלד'ס, שביטלה את החוזה עימו, אך מי שלא ויתרה עליו היתה אותה חברה שהצילה את טייגר: נייקי. בכך שהיא חיכתה עד שהאישומים נגדו בוטלו כדי לחזור ולהשיק מוצרים על שמו, קבעה נייקי למעשה שבריאנט יכול לשוב לחיק הקונצנזוס החמים. מאז הלכה תדמיתו והשתפרה, ובשנת 2012 קבע שיא הכנסות של 53 מיליון דולרים. 

סופר טבעי (צילום: בריאנט במודעה לנייקי)

 

למרות שב-2011 הוא נחשב למשתכר מספר 1 בליגת ה-NBA, עם סכום של 24.8 מיליון דולר, גם בראיינט - כמו וודס - הרוויח יותר מפרסומות מאשר מכדורסל. מלבד נייקי, שתי החברות שאחראיות יותר מכל על חשבון הבנק שלו היו 'טורקיש איירליינס' ומרצדס. המסע לפסגה המקצועית והכלכלית הושלם כשזכו בראיינט וקבוצתו, לוס אנג'לס לייקרס, בשתי אליפויות רצופות - והגופייה שלו הפכה ב-2010 לנמכרת ביותר ב-NBA, מה שגרם לתקופה הרעה שלו להיראות כמו זיכרון רחוק.

 

ג'יימס: נייקי והנעליים - באש ובמים

כדורסלן אחר מה-NBA, לברון ג'יימס, מי שהיה אייקון כדורסל נדיר, הפך באבחת הופעה טלוויזיונית אחת ביולי 2010 לשנוא נפשם של רבים כשהודיע בשידור חי לאומה שהוא עוזב את הקבוצה בה גדל, קליבלנד קאבלירס - לטובת מיאמי היט, הקבוצה מהחוף הדרומי של פלורידה. בעקבות המשדר הטלוויזיוני, שכונה 'ההחלטה', יצאו תושבי קליבלנד לרחובות ושרפו גופיות ותמונות שלו. באותם ימים נראה היה שתדמיתו הוכתמה לעד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קינג ג'יימס. לברון (צילום: shutterstock)

עוזב את העיר (צילום מסך מהודעת הפרישה)

אבל יש חברה, שמה מתחיל ב'ניי' ומסתיים ב'קי', בעלת ניסיון רב בהתמודדות עם משברים מסוג זה. נכון שג'יימס מפרסם גם את ספרייט ומקדונלד'ס, אולם מערכת היחסים בינו לבין נייקי היא האיתנה ביותר, והחלה עם צ'ק של 100 מיליון דולרים - עוד לפני שהפך לכדורסלן מקצועי. באותן שנים, יש לציין, החוזה השנתי שלו בקבוצה עמד על 4 מיליון דולר 'בלבד'.

הפוך על הפוך (צילום מסך מתוך הפרסומת)

חודש לאחר הודעתו, כיכב ג'יימס בפרסומת לנייקי שדנה בפרישה תחת הכותרת 'מה עליי לעשות'. גם כאן שולב עקרון הרמיזה המעודנת להודאה בטעות, אך עימה הגיעה התרסה כלפי המבקרים המצפים ממנו להיות אחר ממי שהוא. תהליך שיקום התדמית השאיר אומנם את ג'יימס מוקצה בקליבלנד, אבל האובססיה שפיתח כלפיו הציבור האמריקני - ובעיקר התקשורת האמריקנית - נותבה באופן שהוביל אותו ב-2011 הישר לראש טבלת מכירות הגופיות והנעליים, הרחק מעל בריאנט.