תפוח בדבששיפה ושונה תהא השנה
(צילום: Robert Couse-Baker עפ"י cc)
 

אנו חיים בעולם מופלא בו כל עם ומדינה החולקים דת, גזע או מסורת משותפים, משמרים את אמונותיהם ותרבותם, וחוגגים אותם במהלך השנה באינספור חגים ומועדים. החגים הם איים מבודדים של שמחה, אחווה ואהבה בים השגרה של האדם, ובכל מקום חוגגים אותם בדרך שונה. המגוון הוא כה נרחב וייחודי, שגם אם איננו יכולים להיות נוכחים בהם, די בעצם ההיכרות עם מנהגי החוגגים כדי לחוות עימם את תחושות העונג.

את השנה החדשה מקבלים ברחבי העולם בהתרגשות, בציפייה לאושר ונחת. חגיגות ראש השנה הן חלק מן המסורת והמנהגים שנועדו להזכיר לנו אירועים מיוחדים מהעבר, לסייע לנו להוקיר אותם, לאחד אותנו לרגעים יפים ולנתק אותנו לרגע ממרוץ החיים. בראש השנה תמיד טוב להתחיל מחדש ולהשאיר מאחור את כל הדאגות והבעיות. אין זמן טוב יותר מזה לקבל החלטות לשנה החדשה. אף שרובנו שוכחים מהן למחרת יום כיפור, נעים להאמין באותו רגע שדווקא הפעם זה יצליח לנו...

רבים מאמינים שאם הם פותחים את השנה החדשה בצחוק וחיוכים, היא תחייך ותאיר להם פנים לכל אורכה. זה מעולם לא נבדק מחקרית, אבל גם אם אין לכם כרגע סיבה מיוחדת לשמוח ולצחוק, עשו זאת. זה לא דורש כל מאמץ או השקעה, וזה בוודאי לא מזיק. לעזרתכם, הנה כמה מהמנהגים והפולחנים היותר מיוחדים / משעשעים / מוזרים / תמוהים / מרהיבים / מרחיבי-לב (מחקו את המיותר) שנהוגים ברחבי תבל.

 

ראש השנה בסין סיניתאיזה ניקיון וסדר. ראש השנה בסין
 
(צילום: Theen Moy עפ"י cc)

מים בששון

ראש השנה הסינית, או בשמו האקזוטי 'ראש השנה הירחית', הוא החג הארוך ביותר בלוח השנה של מלוכסני העיניים: 15 ימים, מראש החודש עד ל-15 בו (למה דווקא 15? מיד יוסבר). כמונו בפסח, לסינים זהו חג של ניקיון-בית יסודי שמטרתו לנקות ולשטוף החוצה כל פורענות, כדי לפנות מקום למזל הטוב. בסיום הניקיונות, נוהגים הסינים לקשט את הבתים והרחובות בסרטים וכדורים מנייר אדום שעליהם כתובים איחולי 'מזל טוב', 'שמחה', 'עושר' ו'אריכות ימים'. פעילויות-חג נוספות: פיצוץ חזיזים וחלוקת מעות במעטפות נייר אדומות לחברים ובני משפחה.

ה-15 בחודש הוא יומו של 'פסטיבל הפנסים' החותם את חגיגות ראש השנה הסינית, ושיאו במראה מרתק של שמי הלילה המוארים בשלל אלומות-אור זוהרות מפנסים רבי-עוצמה. הפסטיבל מתקיים ברחבי הרפובליקה הסינית אך מרכזו במחוז פינגסי (Pingxi), טאיוואן. הסיבה: לפינגסי מסורת בת מאות שנים של הארת השמים בזרקורי פנסים, ששורשיה מהאמונה שהאלומות נושאות עימן את משאלות השנה החדשה – ישירות לאל.

פסטיבל הפנסיםשלל גוונים ואור שמיים. פסטיבל הפנסים בטאיוואן
 
(צילום: Lee Tzung-Tze עפ"י cc)

לאיטלקים יש שיטה אחרת, מקורית לא פחות, לפינוי מקום לטובת המזל הטוב: הם מקבלים את פני השנה החדשה על ידי השלכת חפצים ישנים דרך חלונות הבתים. ואם בענייני ניקיונות עסקינן, החקלאים בגרמניה מקפידים לנקות את האורוות בערב ראש השנה כי כך מובטח שבעלי החיים שלהם יהיו מוגנים מפני מכשפות. לעומתם, בטנסי ארה"ב יש מי שנמנעים מכביסת בגדים בתחילת שנה, כי לפי אמונתם הכביסה תגרום בהמשך השנה למותו של קרוב משפחה. מאותה סיבה, בהוואי לא מטאטאים את הבית ביום הראשון של השנה.

אבל ההתנקוּת הנעימה ביותר לקראת השנה החדשה מתרחשת דווקא בתאילנד. ראשית השנה נחגגת שם בפסטיבל מים מסורתי בן שלושה ימים הקרוי Songkran (נגזר מ-Sankranti שפירושו בתאית: לשנות, להזיז), במסגרתו מתיזים התאילנדים זה על זה מים כסמל להיטהרות ולשטיפת הרוע מעליהם, והמהדרין מוסיפין למים עשבי תיבול ריחניים. הפסטיבל נחשב לגדול ביותר בתאילנד ולפסטיבל המים הגדול בעולם. ויסלחו לנו הילדים במקומותינו שנוהגים לחגוג בדומה את 'חג המים', מנהג נושן של יהודי צפון אפריקה בחג השבועות.

פסטיבל המים תאילנדבן אדם כעץ שתול על מים. תאילנד
 
(צילום: xai.tian  עפ"י cc)

הקוריאנים בערב השנה הקוריאנית, ה-Sut dal kum mum, מסתפקים באמבטיית מים חמים אך מוסיפים לזה שריפת מקלות במבוק כדי לסלק כישופים רעים. בנוסף, לפי אמונתם אסור לישון באותו לילה פן ילבינו גבותיהם, וכל אורות הבית נשארים דולקים בלילה – כי אין דרך מיוחדת יותר לקבל את פני השנה החדשה מאשר בעיניים פקוחות ומוארות. ויש ליקר קוריאני מיוחד, vgui balki sool שמו, שכל משפחה שותה כי אומרים שהוא משפר את השמיעה, ושתייתו ביום זה תאפשר שמיעה צלולה לאורך כל השנה.

 

השמים שלך צמאים לזיקוקים

לאירופאים יש מסורת עתיקה, עוד מימי הביניים, של מנהגים שנועדו להעתיר מכל טוב על השנה החדשה. כך, למשל, כשהשעון מורה חצות, גבר זר חייב להיות זה שנכנס ראשון לבית החוגגים; עליו להביא עימו לחם, קורט מלח וגוש פחם; ואז לברך את בני המשפחה ב'לו יהי עשן ארובתך מיתמר ארוכות'. רק כך, גורסים המאמינים, יבואו עליהם השגשוג והברכה. מנהג אחר שלהם, שמזכיר רעשני 'ארור המן' שלנו, הוא לערוך מסיבות בהן החוגגים מרעישים מכל הבא ליד – בפיצוץ חזיזים, בחצוצרות, משרוקיות ושריקות – כדי להפחיד ולסלק את כל הרוחות וכוחות הרשע שבקוסמוס.

אש ותמרות עשן, ודמיון למנהג-חג נוסף שלנו, מצאנו גם באיי שטלנד שמצפון לסקוטלנד בטקס Up-Helly-Aa של ערב ראש השנה. במסגרת הטקס, לובשים המקומיים בגדי ויקינגים וצועדים בתהלוכה בעיר הגדולה כשבידיהם אבוקות בוערות כדי 'לגרש את החושך', ובסיומו הם מבעירים בלפידיהם ספינה ויקינגית עד כלות. גם ההולנדים אוהבים לשרוף בתחילת שנה חדשה כדי לבער את הישן ולקדם את החדש, אבל הם מעדיפים את האש דווקא על עצי חג-המולד ובזיקוקים ברחובות.

ראש השנה באיי שטלנדהורה עלי, עלי, אש הדליקי בלילי. איי שטלנד
 
(צילום: Dave Morris עפ"י cc)
 

הזיקוקים עומדים גם במרכז המנהג המסורתי בלונדון של ערב השנה החדשה, במופע לאורך נהר התמזה, כשהם מתפוצצים ומאירים בשלל גוונים את שמי הלילה במשך דקות ארוכות. האנשים בלונדון מאמינים שהמופע, יחד עם תהלוכות-רחוב ראוותניות ומרהיבות בססגוניותן, הם הדרך הטובה ביותר לקבל את פני השנה החדשה.

בניו יורק, לעומת לונדון, ירי הזיקוקים אסור ועל-כן נוהרים מדי שנה כמיליון איש לכיכר הטיימס סקוור, בה מוצב 'כדור דיסקו' ענק בקוטר 12 מטרים. הכדור, השוקל כ-5,400 ק"ג של 2,700 פיסות בדולח המנצנצות לאורן של 32 אלף נורות, מוצב על ראשו של עמוד בבניין ששימש בעבר את מערכת ה-ניו יורק טיימס', ובדיוק בדקה לחצות מחליק מטה על-גבי העמוד לעבר צג אלקטרוני שעליו ספרותיה של השנה החדשה. הטקס, שמתקיים זה כמאה שנה, הוא שיאו של הפנינג המוני שכולל הופעות של מיטב כוכבי אמריקה ומשודר חי לעיני כמיליארד איש ברחבי העולם.

כדור ראש השנה בטיימס סקוור בכיכר הטיימסובהבל פה בנינו לך מגדלים של בדולח וזהב. טיימס סקוור
 
(צילום: gigi_nyc עפ"י cc)

 

שעועית למזל, כרוב לעושר

מסורת משותפת למדינות הדרום של ארה"ב קובעת שאכילת שעועית שחורה בערב ראש השנה היא סגולה למזל טוב בכלל, ולהתעשרות לזה שמבשל אותן בפרט. יש קהילות במדינות הדרום שעבורן דווקא לחי של חזיר-בר יחד עם שעועית שחורת-עין מבטיחים את המזל הטוב. אם אוכלים אותם לפני הצהריים, גדלים סיכויי ההצלחה. קהילת ההולנדים בפנסילבניה, מאידך, מאמינה שכדי להתעשר יש לאכול כרוב כבוש, אך בקהילות אחרות בדרום מאמינים שההתעשרות תבוא רק מאכילת הכרוב כשהוא טרי דווקא כמו-גם ירקות כמו עלי חרדל ותרד; ויש אלו המאמינות שדווקא בלחם התירס טמון העושר.

שעועית עלי חרדל כרוב כבוש לחם תירספסוליה, כרוב, עלי חרדל ולחם תירס כסגולה למזל טוב ועושר
 
(צילום: jeff_w_brooktree, jeffreyw, 46137 ו-Wally Hartshorn, עפ"י cc)
 

שיטה אחרת לניבוי עושר נמצאת באחד המאכלים המסורתיים ביוון - עוגת Vassilopitta הקרויה על שם הקדוש הנוצרי בזיליוס. האופה נוהג להכניס לתוכה מטבע זהב או כסף, ומי שנופל בחלקו לנגוס במטבע מובטח לו שיהיה בר-מזל במיוחד בשנה הקרובה. אצל הספרדים מעדיפים לבחון את הסיכויים דרך הענבים. מסורת ראש השנה בספרד היא לאכול בחצות 12 ענבים, כמספר חודשי השנה, כשכל ענב מסמל מה צפוי לאדם: אם הענב הראשון, לדוגמה, מתוק – מובטח לאוכל שחודש ינואר יטיב עימו; ואם הענב החמישי, למשל, יצא חמוץ – מוטב שהאוכל אותו ייזהר בחודש מאי.

 

דוגית נוסעת

המנה המסורתית בארץ המגף לערב ראש השנה גורסת שאכילת ה-cotechino con lenticchie – נקניק חזיר על מצע עדשים ירוקות - היא הסימן לעתיד לבוא. מאחר שהנקניק מסמל לאיטלקים שפע כי הוא עשיר בשומן, והעדשים מסמלות כסף בגלל צבען וצורתן העגולה, אכילתם מבטיחה מנה כפולה של מזל טוב. גם הברזילאים מאמינים שאכילת עדשים, יחד עם אורז, תביא להם שגשוג וברכה, אבל המנהג המרכזי שלהם לקבל את פני השנה החדשה הוא בפסטיבל De Iemanj האקזוטי והמרהיב למראה.

אומה תורמן פסטיבל De Iemanjהשיק הדייג סירתו אל המים. ברזיל
 
 
 
(צילום: Koto Bolofo)
 

במסגרת הפסטיבל, לובשים הילידים לבן ומשלחים אל הים קעריות ובהן פרחים לבנים, נרות, אורז ובשמים כמנחה לאלת-הים למאנז'ה. אל המראה המרהיב של קעריות ונרות צבעוניים מצטרפים גם המוני דייגים שמותחים מפרש אל הרוח מתוך אמונה שדיג מוצלח ב-Reveillon, ראש השנה בברזיל, מבשר דיג טוב בהמשך השנה. מבחינת הברזילאים, אם מנחתם נסחפת לים, רמז הוא שהאלה התרצתה; אם לא, זה סימן למזל טוב בשנה החדשה. כך או כך, ההשקעה משתלמת להם.

 

צילום הפניות: Peter Thoeny, Andrew Dallos ו-David Yu, עפ"י cc)