מים, שמים, ובית קט על האדמה (צילום: thinkstock)

אם הירוקים נתפשו פעם כמשוגעים לדבר, 'מחבקי עצים' כפי שכונו בארה"ב, הרי שכיום מי שלא 'חושב ירוק' הוא החריג. כאשר הזיהום כבר כאן וההתחממות הגלובלית מורגשת בכל, המילה ירוק היא מקדם המכירות הגדול ביותר כיום בשוק - ממכוניות היברידיות ועד נורות ליבון. עם זאת, העתיד טמון באדריכלות הירוקה - גם משום השפעתה העצומה על הסביבה וגם עקב היותה מושתתת על מודל עסקי מוכח.

להחזיר עטרה ליושנה

"אדריכלות ירוקה היתה רווחת עד לפני 100 שנה", אומר אדר' שי אילון, מומחה באדריכלות ירוקה, "באזורים חמים במזרח התיכון, למשל, חלל המגורים צונן באופן טבעי על ידי ארובות-רוח או קירות עבים, ומי שלא בנה בצורה ירוקה התגורר בבית שבלתי נסבל לחיות בו. רק עם המצאת מערכות מתקדמות כמו מזגנים, היתה אפשרות לאדריכלים להתחיל לבנות מטומטם".

אבל רעיונות גרועים סופם להיות מושלכים לפח האשפה של ההיסטוריה. "עד עתה, הטכנולוגיה כיסתה את ערוותה של אדריכלות לא נכונה וניסתה למזער את הנזקים", ממשיך אילון, המשמש כחבר בוועד המנהל של העמותה לייזום בנייה ירוקה ובת-קיימא, "אבל היום טיפש הוא מי שאינו בונה ירוק. אדריכלות ירוקה משתלמת לכולם בצורה מיידית".

אדריכלות טובה = אדריכלות ירוקה?

אדריכלות ירוקה היא קודם כל גישה תכנונית, שבבסיסה תכנון המתאים עצמו לשינויי האקלים אך בעיקר מתחשב בסביבה - החל בתכנון חדרים בהתאם לכיווני צל ואור, וכלה בתכנון ערים. לדברי אילון, "50 אחוז מגזי החממה שנפלטים כיום לאוויר מגיעים מבנייני מגורים ומשרדים, ורק כשנשכיל לשפר משמעותית את הבנייה נרגיש בהבדל".

לא כולם תמימי-דעים בהגדרות. "אין אדריכלות ירוקה", גורס האדריכל עופר רוסמן ממשרד 'הירש, רוסמן, אביצור', "אלא פשוט אדריכלות טובה. בהגדרת מקצועו, מחויב האדריכל להתייחס להיבט הסביבתי, אבל יותר מכל חשוב הבירור המעמיק עם הדיירים. ככל שבניין מתאים יותר למי שחי בו, הוא ישרוד יותר ולא יהיה צורך להרוס ולבנות אותו מחדש - פעולה שנזקה הסביבתי הוא עצום".

השתלבות או חריגות? (צילום: thinkstock)

מדברים על ירוק ומתכוונים לכסף

טרנדית ככל שתהיה, האדריכלות הירוקה נמדדת בפרמטרים של רווחיות וכדאיות. אומנם עלויות הבנייה הירוקה גבוהות יותר, אולם מנגד מכירה והשכרת דירות ירוקות קלה יותר משום עלויות התפעול והאחזקה הנמוכות - כמו-גם החיסכון באנרגיה שנובע מתכנון סביבתי נבון. ולמי שעדיין מתלבט, מגלה אלון כי "הרווח של היזמים בשורה התחתונה הוא מיידי".

וכמו בכל תחום, גם כאן יש מי שרוכבים על גלי ההצלחה של האדריכלות הירוקה ומנצלים אותה בחוסר תום-לב. "משתמשים במילה ירוק למוצרי מדף ישנים", מלין רוסמן ומספר על תערוכת חומרי בנייה בה נכח: "הציגו בתערוכה מוצרים רבים כירוקים, וחברה שאני מכיר את מוצריה מזה שנים החלה לכנות את הטיח שלה 'טיח ירוק'. כאשר הצבתי אותם מול העובדה שמדובר באותו טיח, הם הסכימו אך הסבירו שהוא ירוק כי 'הוא מבודד את המבנה'".

אילון, מאידך, טוען כי לעתים המרדף אחר הירוק גובר על היגיון הכלכלי. "אדריכלים ירוקים משתדלים להוזיל את עלויות החומרים ושיטות הבנייה, אבל גם אם בסין מייצרים שיש זול מחומרים טבעיים לא אשתמש בו כי עלות השינוע תהיה גבוהה". רוסמן מצידו מדבר על שכל ישר. "למרות הכוונה הטובה", לדבריו, "גם בניית בתים ירוקים במדבר היא חסרת תועלת, כי משמעותה הרבה מדיי אדמה עבור מעט מדיי אנשים. הדבר הירוק ביותר שאדם יכול לעשות הוא לגור בעיר".

הדשא של השכן ירוק יותר (צילום: thinkstock)

זכוכית בידודית: אוזניים לכותל - יוק

משהפכה הבנייה הירוקה לרווחית, נרתמה אליה גם הטכנולוגיה. יש כיום קירות חכמים שחוסמים את אור השמש בהתאם לתאורה במהלך היום, וצינורות תת-קרקעיים שמוליכים לאורך 200-800 מטרים אוויר הישר לתוך קירות הבית, במטרה לקרר או לחמם אותו בהתאם לעונות השנה. ויש גם טכנולוגיות שעומדות בפתח דוגמת זכוכיות שמבודדות ב-90 אחוז, אשר פותחו במיוחד עבור נאס"א.

"כל פיתוח טכנולוגי ירוק הוא יקר בתחילה", אומר אילון, "אבל ככל שהוא נפוץ, עלויות הייצור פוחתות ובהתאם המחיר לצרכן. זכוכית בידודית, למשל, הפכה לפריט חובה בכל בניין בארה"ב והכניסה תחרות עצומה בשוק, ולכן מחירה נמוך אפילו מזכוכית רגילה. היום אם תרצה להשתמש בזכוכית לא בידודית זה יעלה לך יותר".

רוסמן מסרב להתרגש מהמגמה ומסתכל עליה אחרת. "עזוב אותי מטכנולוגיה", הוא מכריז, "תבנה עיר צפופה ותוססת, שבה אבא מסיע את הילד לגן באופניים דרך הפארק, הולך ברגל לעבודה, ובערב מוצא במרחק סביר את כל הצרכים התרבותיים, החברתיים והכלכליים שלו. זה מזין ומקיים את עצמו - וזה הירוק האמיתי!".