פרופ' מנחם בן-ששון, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים (צילום: מסך יוטיוב)

 

אלמלא החליט ברגע האחרון לשנות פקולטה לאחר שכבר נרשם, יתכן שהוא היה היום רופא במקצועו – בדיוק כמו אשתו עדה, בתו של השר ד"ר יוסף בורג, אותה הכיר כבר בגיל 10 כשהדריכו שניהם בבני עקיבא. אלא שאת ההרשמה ללימודי רפואה הוא ביטל לבסוף, והעדיף לימודי היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים - אותם סיים בהצטיינות. פרופ' מנחם בן-ששון הוא היום נשיא האוניברסיטה העברית, ומשמש בה כפרופסור מן המניין להיסטוריה של עם ישראל.

 

 

 

מאז החל בכהונתו בשנת 2009, עומד בן-ששון על משמר חופש הביטוי - גם הפוליטי - בתחומי האוניברסיטה. במקביל, כחבר בוועד ראשי האוניברסיטאות, הוא פעיל במאבק האקדמי מול סכנת ההדרה מקרנות המחקר של האיחוד האירופי, כמו-גם מול תנועת החרם העולמית (BDS) נגד ישראל. עוד קודם, כיו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, התמודד בן-ששון עם ניסיונות עולמיים להחרים חוקרים באוניברסיטאות בארץ, עם בריחת מוחות ועם ניסיונות פוליטיים להשפיע על האקדמיה ועל אופן ניהולה.

 

 

 

בן-ששון, חוקר הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים, נחשב לאחד מגדולי חוקרי הגניזה. הוא מהשותפים להצלת 'פרויקט פרידברג' שעוסק בפענוח, קיטלוג ומיחשוב דפי הגניזה של כתבי היהדות לשם הפיכתם זמינים באינטרנט. באמתחתו פרס יצחק בן-צבי לחקר קהילות ישראל והמזרח, פרס פהר למצוינות אקדמית של חוקרים צעירים, ותואר דוקטור כבוד מהסמינר התיאולוגי היהודי של אמריקה (JTS). בנוסף לתפקידיו באקדמיה, כיהן בן-ששון בעבר כראש מכון בן-צבי, כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות, כחבר המועצה המנהלת ביד ושם, וכסגן נשיא קרן הזיכרון לתרבות יהודית.

 

 

 

גולת הכותרת בתפקידיו הציבוריים של בן-ששון היא עבודתו בכנסת. אף שחמו ביקש לאחר נישואיו 'אל תעסוק בפוליטיקה, זה לא מקצוע', כיהן בן-ששון כח"כ וכיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-17. תקופתו בוועדה נודעה כאחת מהאינטנסיביות בתולדותיה: 717 ישיבות, עשרות הצעות חוק שעברו, עיסוק ברפורמות במערכת המשפט ובשיטת הבחירות ועוד. הוא גם עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת סוגיית האזנות הסתר, שהוקמה בעקבות ההאזנות בתיק רמון. כיום הוא חבר הפורום לייצוב הממשל מייסודו של המרכז להעצמת האזרח. בתחילת יולי ימלאו לבן-ששון 64 שנים.

 

 

 

לכתבה Prime Club Awards 2015: כל הזוכים