בר עם סברובסקי תמורת 33 אלף שח'

הפסיכולוגיה בגרוש היתה טוענת שאת השמרנות וההליכה בתלם שהיו מנת חלקה של אליאור כילדה למשפחת מלונאים ידועה, החליפו יצירות חתרניות שקוראות תגר לעברה. השיקיות והצבעוניות שבאים לידי ביטוי בעבודותיה, פורצים את המסגרות והסטגנטיות שהכתיבו הוריה בילדותה כששמרו עליה מכל משמר, לרבות שינה אצל חברות, יציאה לטיולים שנתיים ואף רכיבה על אופנים, למעשה, למעט הליכה לבית הספר, לא עודדו אותה לצאת מהבית.

אליאור, 32, עו"ד בהכשרתה, מעולם לא למדה ציור במסגרת פורמאלית. ביום בו הוסמכה כעו"ד מן המניין, החליטה ללכת אחרי הלב, בפעם השניה בחייה, והחלה לעשות את צעדיה הראשונים בעולם האמנות, כשהחיבור הטבעי היה לז'אנר הפופ ארט החתרני והמשוחרר, הנותן ביטוי לאייקונים ואלמנטים מתחום האופנה והמוסיקה עם דמויות מצוירות בשילוב הומור וסרקזם.  הפעם הראשונה, אגב, שהלכה אחרי הלב, הייתה לפני 10 שנים, כשהתאהבה בבעלה, דן קסוביץ. 

מנצנצת באור יקרות

רוב ציוריה של אליאור משובצים באלפי אבני קריסטל של סברובסקי, דבר המעניק להם יוקרה ומשווה להם מראה של תכשיט לקיר. על פני 180 ס"מ של בדי  קנבס, מצויירות בצבעי אקריליק, דמויות כמו הנסיך הקטן במראה גותי עם גלימת קריסטלים מנצנצת, אריק ובנץ מגלגלים ג'וינט, זברה על רקע ברקוד בהשראת חתך הזהב של פיבונאצ'י וסדרת טארוט בהן מגלמת מדונה את דמותה של אלת הצדק.

בפברואר הנוכחי מציגה אליאור בגלריית "פיטרו הכט" (רוש בובאה) את התערוכה החדשה שלה, "WHAT THE DUCK", במרכז התערוכה יוצג ברווז האמבטיה, שהפך לסמל אופנה, בתלבושות וסגנונות שונים: ברווז ג'וקר בהשראת "בטמן", ברווז דגל אנגליה, התפוז המכני, סופרמן, ברווז בהשראת MISSONI ועוד.


הקוד הגנטי של אליאור

מה משך אותך לעולם הפופ ארט?

"אני בת למשפחת מלונאים ידועה אשר מטיילת רבות בעולם. בסיוריי במוזיאונים נחשבים תמיד רציתי לקרוא תיגר על הרצינות, הדיכאון, והכבדות שמוצגים לרוב במוזיאונים אלה. האמנים המוערכים ביותר בכל הזמנים הם אמנים דיכאוניים, מלנכוליים, שהציורים שלהם משקפים את הלך רוחם, בעוד שאני התחלתי לצייר ממקום של החיים הטובים, שיק יוקרתי שמתפרץ החוצה מבדי הקאנבס. בהמשך למדתי שיש שם לסגנון הזה – פופ ארט".

כמה מהעבודות שלך מוצגות בגלריית "אופרה גלרי" במונטה קרלו. איך אמנית צעירה שמעולם, לא למדה באחד מהמוסדות הקונבציונאלים מצליחה להגיע  להציג במונטה קאלו?

"אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להצביע בדיוק על הדבר הספציפי שהופך אותו למי שהוא. אני גנדרנית מאוד מטבעי, חולמת בגדול, ואם אפשר, אגיע גם להציג בתערוכת ציורים בארמון וורסאי. החלומות האלה מתורגמים למציאות בעזרת נחישות, תעוזה, וגם מזל. במהלך טיול משפחתי במונטה קרלו, ניצלתי פגישה מקרית עם אספן אמנות בעל שם עולמי, ששלח אותי להציג תמונות של עבודותי ב"אופרה גלרי". הגעתי לגלריה ונאמר לי שם שהם עומדים לפתוח תערוכות בהונג קונג ונצור איתך קשר. חזרתי לארץ וכעבור שבוע אמרתי לעצמי - את לא מפספסת את זה. שלחתי לגלריה חמישה ציורים, 500 יורו לציור על חשבוני שלא יגידו לי לא. 'לא תמכרו – תחזירו'. מאז העבודות נמכרות שם במחיר של 40,000 יורו".  



WHAT THE DUCK בבית "פיטרו הכט"

עבודותיה של אליאור נמכרו לאנשי עסקים, בינהם יולי עופר, גיידמק,ליאון רקאנטי ועוד. לאחרונה נמכר ציור שלה בה מופיעה בר רפאלי בשיבוץ 5000 אבני קריסטלים של סברוסקי תמורת 33,000 ₪. אבל לא הכל זוהר, לדבריה, הקהל הישראלי מאופיין בשמרנות. בניגוד לאירופה, שם יצירות פופ ארט נמכרות במיליונים, בארץ הן נתפסות כקיטש זול. אספני האמנות המקומיים מעדיפים בעיקר להשקיע בשמות מוכרים.

גם הגלריות הנחשבות: גבעון, זומר, רוזנפלד, אלון שגב ואחרות, מעדיפות להשקיע בדור הבא של בוגרי המוסדות לאמנות בארץ כמו בצלאל. אלו עובדות לרוב עם שישה עד שבעה אמנים קבועים, אותם מצטייני בצלאל בעוד שלמישהו אחר מחוץ לברנז'ה הזאת אין דריסת רגל.  


אריק ובנץ מורדים במוסכמות

איך היתלת במערכת?

"אני מעדיפה לחשוב שאני מקדימה את זמני, בכך שאני מייצרת לעצמי הזדמנויות. לפני כשנה פתחתי לבד גלריה בנמל יפו בשם LA GALERIA DE PUTA MADRE, (בספרדית "בת זונה"). מאחורי השם מלא התעוזה מסתתרת אג'נדה מרעננת, על פיה, אם אין לך אומץ להיות פורץ דרך, חלוץ ולהגיד 'אני רוצה' – כדאי שתחפש אלטרנטיבה אחרת".