מי ירים ראשון את הכפפה? אילוסטרציה: thinkstock

האיש שנכנס למשרדי סיפר לי שהוא נשוי עשרים ותשע שנים. הוא רופא, כירורג בבית חולים, המרבה לנתח וגם מנהל קליניקה פרטית. הם גרים בבית פרטי שהוריו קנו לו שש שנים לפני נישואיו. אשתו רוצה עכשיו להתגרש. היא מוכנה לעזוב את הבית, אבל דורשת שישלם לה מחצית משווי הנכס. הוא השיב לה בשלילה, תוך הסתמכות על החוק. היא, מבחינתה, השיבה, שהתייעצה עם עורך דין שאמר לה, כי למרות החוק, יש סיכוי שבית המשפט יפסוק כי מגיע לה מחצית מהבית. הוא בא אלי לברר אם יש יסוד לדברי אשתו.

דירה מלפני הנישואים - רכוש משותף?

השבתי לו שכן – אכן יש יסוד לדברי אשתו. חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע, כי רכוש מלפני הנישואים שייך לבעליו. כך גם מתנות וירושות שמתקבלות אצל צד אחד במהלך הנישואים. מצב משפטי זה, גורם לאנשים המביאים איתם דירה לנישואים וגרים בה עם בן הזוג לשאננות: 'הדירה ממילא שייכת לי - אז בשביל מה אני צריך הסכם ממון'?

שינויים בפסיקה המשפטית

הפסיקה בשנים האחרונות שינתה את המצב המשפטי שהיה קיים לפני כן. בפסקי דין אחדים, עקפו שופטים את החוק כשדובר בתביעת אחד הצדדים, לרוב האישה, לקבלת מחצית דירה השייכת לבעל מלפני הנישואים. השופטים מצאו דרך להעניק לאשה זכויות שוות בדירה שכזאת. מדובר היה במקרים של נישואים ממושכים, והשופטים קבעו כי נוצרה הסכמה לא כתובה בין הצדדים, שלפיה, לאשה חלק בדירה. זהו מעין הסכם בעל פה, שלפיו, עם הזמן, רואה הבעל את אשתו כשותפה לדירתו.

בבסיס הפסיקה הזאת, מונחת הנחה של שופטים, שלא יהיה צודק אם האישה תצא מנישואיה ללא רכוש, שיאפשר לה להגיע לדירה משלה. שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, כתב בפסק דין אחד: "באשר למעמדה של דירת המגורים בהסדרים ממוניים בין בני זוג, נעה מטוטלת הפסיקה לאורך השנים, תוך מגמה כללית של ייחוס משקל לחיים משותפים רבי שנים בין בני זוג, המקיימים נישואים הרמוניים 'סבירים', כמקנים שיתוף גם בדירת המגורים, שנרכשה על ידי אחד מהם לפני הנישואים".

נוטים לשכוח מהר מהעבר המשותף. אילוסטרציה: thinkstock

במקרה אחר קבע בית המשפט, כי האופי המיוחד של היחסים הזוגיים, ותחושת השיתוף בין הבעל לאשה, מגבשים תפיסה של "שלי - שלך ושלך - שלי". נקבע, כי האישה תקבל מחצית מהדירה של בעלה מלפני הנישואים. במקרה נוסף כתבו השופטים, כי כאשר אין לבן הזוג השני דירה משלו, יוצר בעל הדירה מצג כלפי בן זוגו, כי יוכל לשכון לבטח בדירה וזו תהא רכושם המשותף.

"מקריבים איבר אחד וממשיכים לחיות"

אז מה לעשות?" שאל אותי הרופא, "היא רוצה להתגרש, ואני עוד צריך לתת לה חצי דירה, שנרכשה בכספים של הורי"? "נכון, שכרופא, לפעמים אתה כורת לחולה רגל כדי להציל את כל הגוף"? שאלתי אותו. "כן", השיב. "מקריבים איבר אחד וממשיכים לחיות". "אז תתפשר. אולי תציע לה רבע דירה ותקנה את הסיכון להפסיד חצי דירה". הוא הסכים, והתעניין לדעת אם יש לי עוד עצה. "יש לי", השבתי לו, "אם תינשא שוב - תדאג להסכם ממון טוב לפני החתונה".

לבן הזוג זכויות – למרות הצוואה

האישה שנכנסה למשרדי סיפרה שהרוויחה עשרות מיליוני שקלים ממכירת מניותיה בחברת הייטק, שהקימה עם שותפים. שאלתי אותה, האם היא עומדת להתגרש ובאה להתייעץ במידה ובעלה זכאי למחצית ההון שלה, הרשום כולו על שמה בלבד? "אני עומדת בפני צעד סופני יותר", ענתה בעיניים כבויות. "אני חולה בסרטן במצב מתקדם. נותרו לי חודשים ספורים לחיות. בזמן שאני רדפתי אחרי משקיעים, יזמים ומתחרים שיקנו את החברה שלי, בעלי רדף אחרי שמלות. רציתי להתגרש מזמן, אבל עד שהתגבשתי סופית, הגרורות התגבשו בגוף שלי. אין לי שמץ של חשק שבעלי ייהנה מכספי. מה עושים כדי שרק הילדים יקבלו את הכסף שלי"?


להסדיר הכל בצוואה, גם כשהכל על מי מנוחות. אילוסטרציה:THINKSTOCK

אין פתרונות קסם

לאחר שהבעתי את צערי על מצבה הרפואי, השבתי לה, שצוואה היא הפתרון המיידי. "והאם אז אוכל לעצום את עיני בשקט"? שאלה. לא היו בפי מילים מוחלטות להרגיע אותה. "למרות הצוואה", הבהרתי לה, "בעלך יוכל לטעון, שמחצית הכספים שייכים לו מכוח חוק יחסי ממון, הקובע את עיקרון איזון המשאבים שנצברו במהלך הנישואים, ולא משנה מי הרוויח את הכספים ועל שם מי הם רשומים. בעלך רשאי לטעון, שאת יכולה להוריש בצוואה רק את הרכוש שלך, ואילו לו מגיעה, כאמור, מחצית חסכונותיך".

הבעת אכזבה עלתה על פניה. מיהרתי להרגיע אותה, שכדי לתבוע את הכספים, יהיה על בעלה להגיש תביעה אחרי אחרית ימיה נגד יורשיה, כלומר נגד ילדיו. "אבל ספק אם הוא יעשה זאת", הוספתי, "הניסיון מלמד, שרק במקרים ספורים, גורר הורה את ילדיו לבית המשפט בנסיבות כאלה". לראשונה, עלה על שפתיה חיוך שחימם את לבי.

נזכרתי במקרים לא מעטים של סכסוכי דמים בין בני זוג על חלוקת רכוש שנמשכו שנים, אז התערב הגורל והצד שלא רצה כי בן זוגו יקבל מרכושו, הפסיק להתדיין בבית דין של מטה ונקרא לבית דין של מעלה והנותר בחיים ירש את מרבית הרכוש של המנוח. בלהט המאבק נשכח מבעל הרכוש דבר קטן: לכתוב צוואה.

עו"ד בני דון-יחייא מומחה לדיני משפחה וירושה. כתב שמונה ספרים ומעלה מופע הומוריסטי בנושא.