עם סיומו של משאל רחב-היקף בהשתתפות אלפי החברים במועדון פריים קלאב, נבחרו ששת הזוכים באות Prime Club Awards 2014 כהוקרה על פעילות ארוכת-שנים אשר תרמה רבות בתחומי העסקים והחברה בישראל. ההכרזה על הזוכים תיערך באירוע הגאלה השנתי של המועדון, שיתקיים ביום רביעי, 23 באפריל 2014, במוזיאון תל אביב לאמנות.

האות היוקרתי הושק במסגרת חגיגות שנתיים לפעילותו הענפה והעשירה של המועדון, אשר רשם באחרונה גידול ניכר במספר חבריו הרשומים. בסיומו של תהליך ארוך ומורכב, בחרה ועדה פנימית מטעם המועדון את 12 הנשים והאישים שהועמדו לבחירת חברי המועדון, מתוך מאות מועמדים איכותיים ורבי-פעלים אשר נמצאו ראויים לקבלת האות.

בנוסף, במסגרת האירוע האקסקלוסיבי (למוזמנים בלבד), תושק נבחרת Top Platinum ונגזרותיה כשלב הבא בהתפתחות המועדון. שיאו של הערב, אליו צפויים להגיע רבים מבכירי החברות המובילות במשק – כולם חברי המועדון – הוא בקונצרט מרהיב של תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים, בו ישתתפו  זמרת הסופרן קרן הדר והפסנתרן הצעיר והמבטיח איתי נבון.

12 המועמדים אשר השתתפו במשאל לשנה זו תרמו רבות למדינה, בקריירה מרשימה ועתירת הישגים בתחומים שונים ומגוונים - החל בחינוך, חברה, תרבות, ספורט ותקשורת, וכלה בתעשייה, מסחר, כלכלה ועסקים. להלן מקצת פרטים אודות המועמדים ותרומתם לחברה טובה יותר בישראל (לפי סדר א-ב).

 

חינוך, חברה, תרבות, ספורט ותקשורת

פרופ' תמר אריאב

פרופ' תמר אריאב מכהנת משנת 2008 כנשיאת המכללה האקדמית בית ברל. בנוסף, ב-5 השנים האחרונות היא עומדת במקביל בראש פורום 23 ראשי המכללות האקדמיות לחינוך, ומפברואר השנה היא חברה גם בוועד לענייני חינוך שייעץ לשר, הרב שי פירון, בסוגיות שונות. עד 2008 כיהנה אריאב במשך שש שנים כחברה במועצה להשכלה גבוהה, במהלכן עמדה בין השאר בראש הוועדה שגיבשה את דו"ח 'מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל'.

פרופ' אריאב, הנחשבת לחוקרת מרכזית בארץ בכל הקשור להכשרת מורים, נושאת בשנים האחרונות את משנתה מעל כל במה - גם אם הדברים לא תמיד ערבים לאוזן השלטונית.

בהשכלתה, פרופ' אריאב היא בוגרת בכלכלה ומוסמכת בתכנון לימודים מאוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט - בחינוך עם התמחות בתכנון לימודים, הוראה והערכה – היא סיימה באוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, בשנת 1983. שנתיים מאוחר יותר, הצטרפה כחברת סגל למכללת בית ברל – בה היא מרצה עד היום בתחומי תכנון לימודים והערכה. אריאב נמנית עם המרצים המבוקשים ביותר בבית ברל.

 

מיקי ברקוביץ

כאשר יוקם מועדון 'הישראלי היפה' מובטח למיקי ברקוביץ מקום בתא הכבוד. בינתיים, גדול כדורסלני ישראל בכל הזמנים ואגדה עוד בחייו, הוא חבר בהיכל התהילה של פיב"א אירופה; ובינואר השנה קיבל פרס מפעל חיים במסגרת טקס 'המצויינות בספורט' ע"ש יעקב חודורוב, יוזמת משרד התרבות והספורט ובשיתוף הטוטו. בין לבין, עסק ברקוביץ בביטוח ובקמעונאות מאז פרש ממשחק בשנת 1995, וכיום הוא מתמקד ביזמות נדל"ן.

ברקוביץ, שבפברואר השנה מלאו לו 60, הוביל את מכבי תל אביב בימיה הגדולים, יחד עם מוטי ארואסטי וטל ברודי, לזכייה ב-19 אליפויות ו-17 גביעי מדינה, בגביע הביניבשתי ובשתי אליפויות אירופה – כולל הניצחונות המיתולוגיים ב-1977 על צסק"א מוסקבה, ועל וארזה האיטלקית שהביא ארצה את גביע האליפות בפעם ראשונה.

בו-בזמן, כקפטן נבחרת ישראל, הוביל ברקוביץ לזכייתה במדליית הכסף באליפות אירופה 1979 – הישג שלא נשנה מאז, והביא לבחירתו כ-MVP. מי שנמנה עם אלו ששמו את ישראל על המפה, ועוטר בשלל פרסים ותארים, גידל דורות של כדורסלנים ומהווה עד היום מודל חיקוי לכדורסלנים רבים, כולל שני בניו ניב ורועי. במקביל לעסקי הביטוח, המשיך ברקוביץ לפעול מאחורי הסלים כשניהל עד 2006 את קבוצת א.ס. רמת השרון, וניהל את קבוצת עירוני נהריה בעונת 2006/2007.

 

חיים יבין

את מה שהחיים זימנו לחיים יבין אי אפשר היה לצפות. היינץ קלוגר הפעוט, שאביו אמר "יאללה לפלשתינה" והצילו מהיטלר; היה בבגרותו כדורגלן בקבוצת הפועל ירושלים, נקלע במקרה לאולפן הנכון בזמן הנכון – והפך לסיפורה של הטלוויזיה הישראלית. זהו 'מר טלוויזיה', שלאחר 40 שנות 'מבט' עבר לצידה השני של המצלמה - כדי לשמש מראה, לא תמיד נעימה, של קורותינו בארץ הזו. גם היום, והוא כבר בן 82, עמל יבין עדיין על סרטיו.

ליבין, חתן פרס ישראל בתקשורת לשנת 1997, תארים משמעותיים בתקשורת הישראלית: מגיש החדשות הראשון בטלוויזיה, הקריין הראשון ב'הגל הקל' (רשת ג' כיום), עורך 'מבט' ומנהל ערוץ 1. השפעתו הציבורית ניכרה בשלל אירועים – מהכרזתו "גבירותיי ורבותיי, מהפך!" ב-1977, עד "כבר לא איתנו, בין החיים" ב-1995 שנחקקו בספר דברי ימינו.

כמי שליווה במהלך השנים ציוני דרך מכריעים בתולדות המדינה, כמו-גם את התפתחות התקשורת בישראל מחיתוליה ועד היום, יבין נחשב למרצה מבוקש במוסדות לימוד רבים. בין השאר, הוא הנחה קורסים לכתבי טלוויזיה בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, באוניברסיטה הפתוחה ועוד. ב-2009, בזכות פועלו והיותו סמל של התקשורת הישראלית, קיבל יבין תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת בן גוריון.

 

פרופ' אמנון כהן

פרופ' אמריטוס אמנון כהן הוא חתן פרס ישראל בתחום ידע ארץ-ישראל לשנת 2007, על תרומתו הייחודית לחקר ארץ ישראל בעת החדשה ובתקופה העות'מאנית. בנובמבר 2013, בזכות מומחיותו זו, הוא אף קיבל מסגן ראש ממשלת טורקיה תואר כבוד יוקרתי של האגודה להיסטוריה של טורקיה. גם כיום, כגימלאי האוניברסיטה העברית בה רכש את כל תאריו האקדמיים, ממשיך כהן במחקריו.

כיוונו האקדמי סומן עוד בנעוריו, כשכבר בתיכון למד ערבית. את תוארו הראשון עשה בחוגים לערבית, תולדות המזרח התיכון ויחסים בין-לאומיים; את התואר השני עשה בחוג לתולדות המזרח התיכון; ולדוקטורט חקר את דפוסי השלטון והמינהל בארץ ישראל במאה ה-18. בין תפקידיו, שימש כהן כיועץ לענייני ערבים ביו"ש לשרים דיין, פרס וויצמן; כראש מכון בן צבי; כראש מכון שאשא לסמינרים בין-לאומיים; כעורך כתב העת 'קתדרה'; וכמנהל מכון טרומן לחקר השלום.

במקביל לכל אלו, הקפיד כהן לעסוק בהוראה ובמחקר, ולהעמיד דורות של חוקרים - חלקם הפכו לפרופסורים. כבר בימיו כסטודנט, לימד ערבית בגימנסיה העברית בירושלים, ולימד ערבית ומזרח תיכון את הקצינים ואנשי הביטחון, בבית הספר למדע המדינה של משרד ראש הממשלה. עם שחרורו מצה"ל, הצטרף כהן כחבר סגל באוניברסיטה העברית וברבות השנים היה למרצה מבוקש ולעמית מחקר גם באוניברסיטאות ומכונים בטורונטו, ניו ג'רסי, פנסילבניה, יארנטון ואוקספורד.

 
 

פרופ' משה נרקיס

פרופ' אמריטוס משה נרקיס נמנה עם מייסדי הפקולטה להנדסה כימית של הטכניון בשנת 1964, ולאחר שנים מונה לדיקאן הפקולטה – תפקיד בו כיהן עד שנות ה-90. בין השנים 1995-2010 היה פרופ' נרקיס שותף ל-15 פרסומים חשובים בתחומי התמוחותו, וביניהם הולכת חשמל דרך חומרי פלסטיק על שימושיהם השונים.

בשנת 2009 נמנה נרקיס עם חברי המכון למחקר המים של הטכניון, שהעבירו לשר האנרגיה והתשתיות סדרת הצעות לחיסכון של מאות מיליוני מטרים מעוקבים של מים בשנה – חלקן מיושמות כיום בהצלחה רבה. ברם, הישגו המקצועי של פרופ' נרקיס שזכה לחשיפה בציבור הרחב היה דווקא בתחום השיש, וליתר דיוק – משטחי קוורץ.

עוד כמרצה בטכניון בסוף שנות ה-80, נרתם נרקיס לפיתוח משטחי הקוורץ של חברת 'אבן קיסר'. אם עד אז יוצרו משטחי עבודה למטבח ולחדרי אמבטיה רק כתוצאה מחציבת שיש בטבע וניסורו, הרי שבעקבות שינוי בהרכב חומרי הגלם - אותו הוביל נרקיס – הפכה טכנולוגיית הייצור לפיתוח ישראלי מוביל בעולם. בזכות פיתוח זה הוענק בשנת 2007 לחברה - שפרופ' נרקיס מלווה את התפתחותה העסקית עד היום - אות יצואן העשור של משרד התמ"ת.

 

ד"ר ראובן פדהצור ז"ל*

ד"ר ראובן פדהצור הוא טייס קרב לשעבר בחיל האוויר וכיום קברניט בחברת 'ארקיע', אותה הוא גם מייצג באיגוד הטייסים הארצי. את תוארו האקדמי קיבל בשנת 1992 בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, בה הוא מרצה כיום במסגרת התוכנית ללימודי ביטחון - תחום מומחיותו, גם בתפקידיו ככותב ותיק בעיתון 'הארץ', בביקורתו על ספרים העוסקים בביטחון, ובתוכנית 'רצועת הביטחון' אותה הוא מגיש בגלי צה"ל.

ד"ר פדהצור משמש כמרצה במכללה לביטחון לאומי, וכמו כן הוא מרצה בתחום מדעי המדינה במכללה האקדמית נתניה, בה הוא משמש כמנהל האקדמי של המרכז לדיאלוג אסטרטגי. הוא אף משמש כחוקר לענייני ביטחון עבור המרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה באוניברסיטת תל אביב, ובשנה האחרונה הנחה את סדרת העיון 'שישי אסטרטגי' בהרצליה.

פדהצור נחשב לפרשן מוביל בתחומי הגנת טילים, נשק גרעיני ונשק לא קונבנציונלי, בדוקטרינה הצבאית של צה''ל ובסכסוך הישראלי-פלסטיני. כמו בתפקידו כטייס, הוא מביט ממעוף הציפור על מהלכים צבאיים וביטחוניים במהלך השנים, וכאשר הם שגויים בעיניו הוא אינו נמנע מלהביע את דעתו עליהם – החל בתקיפת תוכנית הגרעין האיראנית על ידי חיל האוויר, ועד פיתוח מערכות הטילים נגד טילים חץ, שרביט קסמים וכיפת ברזל.

* ד"ר ראובן פדהצור נהרג ביום ג', 15 באפריל 2014, בתאונת דרכים, מרכב שלא הבחין בו בעת שעצר עם אופנועו בצד הדרך. יהי זיכרו ברוך.

 

 

תעשייה, מסחר, כלכלה ועסקים

יקי אנוך

יעקב (יקי) אנוך, נשיא איגוד יבואני הרכב בישראל ב-6 השנים האחרונות, מנהל כ-40 שנה קריירה עסקית וניהולית בענף הרכב. הוא גם מכהן זה שנים כחבר בחבר הנאמנים של המסלול האקדמי המכללה למנהל, ובעבר היה חבר במועצה המייעצת לבנק ישראל. אנוך, שהחודש מלאו לו 65, הוא בוגר הנדסת מכונות מאוניברסיטת תל אביב, ומוסמך במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית.

אל האיגוד הצטרף אנוך כחבר הנהלה כבר ב-1995, וכעבור תשע שנים נבחר כיו"ר האיגוד - עד מינויו כנשיא ב-2008. לאחד משיאיו בקריירה נחשב תפקידו בשנים 1998-2007 כמנכ"ל סמל"ת (סוכנות מכוניות לים התיכון), היבואנית הבלעדית של מותגי קונצרן פיאט. במקביל, הוא כיהן אז כדירקטור במספר חברות, ביניהן אליאנס צמיגים, וולקן מצברים ויקב צרעה – בהן הוא מכהן גם כיום.

לתחום יבוא הרכב חזר אנוך במאי 2010 - שלוש שנים מאז פרש מסמל"ת - עם מינויו כדירקטור ביפנאוטו, יבואנית סובארו. בסוף 2011 חדל מכהונתו ביפנאוטו והחל לייעץ לה בשכר. אלא שבשנים האחרונות נקלעה החברה לקשיי מימון, ובעקבותיהם עברה באוגוסט 2013 לבעלות סמל"ת – החברה שאותה ניהל אנוך 6 שנים קודם לכן. יד הגורל, אם תרצו.

 

אלפרד אקירוב

כבנו של קבלן בנייה, טבעי היה שאלפרד אקירוב יצטרף לעסקי אביו עם שחרורו מצה"ל בשנת 1961. וכשהוא נישא לחוה טאוב, בתו של בעלי מפעל הטקסטיל 'אלסקה', נכנס אקירוב גם לעסקי האופנה - שגם הם לא היו זרים לו: אביו עסק ביבוא טקסטיל בעיראק לפני שעלה ארצה. אך ב-1971, לאחר שהפך את אלסקה ליצרנית בגדי אופנת נשים מצליחה - אפשר היה אז להכריז: איש עסקים נולד.

אקירוב, יו"ר קבוצת אל-רוב (ישראל) ששוויה כיום 1.9 מיליארד שקל, יסד את חברת אלרוב ב-1978 וב-1983 הנפיק אותה בבורסה. ב-2001 החל לפעול בחו"ל, ועד כה רכש או הקים נכסים ומלונות באנגליה, צרפת, שוויץ והולנד. בארץ רשומים על שמו שלל מיזמי נדל"ן - בהם מגדל האופרה, מגדלי אקירוב ומלון הילטון - כמו-גם שיקום שכונת ממילא ההיסטורית בירושלים של שנות ה-90, והקמת שדרות ממילא, מלון ממילא ומלון מצודת דוד.

במקביל לעסקיו, כיהן אקירוב כקונסול כבוד של הפיליפינים בישראל וכנשיא לשכת המסחר ישראל-צרפת; ונמנה עם חבר הנאמנים של מוזיאון תל אביב, של מכון ויצמן ושל אוניברסיטת תל אביב. זו אף העניקה לו ב-2007 תואר ד"ר של כבוד בשל פעילותו למען הקהילה. בשלהי 2013 עלה שמו פעמיים: ניתן לו תואר אביר בלגיון הכבוד של צרפת, על תרומתו בפיתוח קשרי הכלכלה בין צרפת וישראל; וקרן אלרוב הכריזה על הקמת 'מרכז אלרוב לחקר הנדל"ן' שיפעל באוניברסיטת תל אביב.

הקרן, שנוסדה ב-2013, מרכזת את פעילותו הפילנטרופית של אקירוב בהיקף מצטבר של כ-5 מיליון שקל בשנה. מטרת הקרן היא לאתר צעירים בעלי פוטנציאל למצוינות ולהציע להם סיוע במימון שכר לימוד לתואר או ללימודי תעודה מקצועית, תוך ליווי צמוד במשך הלימודים. בתמורה, מתחייב הסטודנט להצליח בלימודיו ולהתנדב שעתיים בשבוע לפעילות קהילתית בתחום החינוך.

 

דניאל בירנבאום

בשנת 2003 נאמד שוויה של חברת 'סודה קלאב' ב-18 מיליון דולר. ב-2007, כשחובותיה עמדו על 20 מיליון יורו, צלצל הטלפון של דניאל בירנבאום, מנכ"ל נייקי ישראל. על הקו יובל כהן, חברו מימי הרווארד ומייסד קרן פורטיסימו קפיטל שרכשה את החברה, שהציע לו מנכ"לות מאתגרת. בירנבאום, בוגר מנהל עסקים וכלכלה באוניברסיטה העברית ומוסמך אוניברסיטת הרווארד, לא היסס לרגע. הנעליים הוחלפו בגזוז, השם ל'סודהסטרים', וכיבוש השוק האמריקני סומן כיעד. האמצעי: תעוזה שיווקית יוצאת דופן, שהפכה לסימן ההיכר שלו.

כעבור 3 שנים הונפקה החברה בנאסד"ק לפי שווי 336 מיליון דולר, גייסה 125.3 מיליון דולר והפכה להנפקה הראשונית הישראלית השמינית בגודלה אי-פעם. כיום נמנית סודהסטרים עם החברות הישראליות הגדולות בשוק ההון האמריקני (על בסיס שווי), ונסחרת לפי שווי שוק של כ-830 מיליון דולר.

בין לבין, הכניס בירנבאום מכונות ייצור סודה לרשתות-ענק כמו בלומינגדייל׳ס וקרייט אנד בארל; זיכה את החברה בשלל פרסי עיצוב וייצוא, וזכה בתואר 'איש השיווק לשנת 2012' של איגוד השיווק הישראלי; ובעיקר פתח חזית מול קוקה קולה ופפסי קולה ב-3 מהלכים שעוררו עליו את זעמן, אך מיצבו אותו כמנהל אמיץ שלא נרתע מאיומים – גם כשהפרסומת בכיכוב סקרלט ג'והנסון גררה גל עולמי של קריאות לחרם על החברה.

 

אורי יהודאי

אורי יהודאי, נשיא חברת פרוטרום, אחראי ב-18 השנים האחרונות להפיכתה לשחקנית עולמית מובילה בתחום הפיתוח, הייצור והשיווק של טעמים וחומרי גלם לייצור מזון, משקאות ותמציות טעם וריח. והיא עדיין ממריאה: דו"ח הרבעון הרביעי של פרוטרום לשנת 2013 שפורסם באחרונה, הציג תוצאות שיא במכירות, ברווח למניה, ברווח הגולמי, ברווח התפעולי - וברווח הנקי שעלה בכ-28% לכדי 67.5 מיליון דולר.