אמנם אין מדובר במצוות האסלאם המורה על עלייה למכה לפחות פעם אחת בחיים, אך עבור שוחרי התרבות האמתיים, ביקור בחמשת המוזיאונים ברשימה היא חובה שאין לדלג עליה ושום תירוץ לא ממש יעזור. 

לובר, פריז (8.5 מיליון מבקרים בשנה)

המוזיאון המפורסם בעולם, אחד הגדולים בתבל ומונומנט היסטורי בפני עצמו. אם עוד לא התמזל מזלכם, חפשו אותו בגדה הימנית של פריז, ברובע הראשון. תוכלו לזהות אותו לפי הפירמידה מזכוכית שהקים לו הנשיא המנוח פרנסואה מיטראן. בתוך ה-60,600 מ"ר שנבנו בארמון מהמאה ה-12, מאוכסנים להם כמעט 35,000 פריטי אמנות מהתקופה הפרה היסטוריה ועד המאה ה-19. המוזיאון עצמו החל לרקום עמודים ומסדרונות כשלואי ה-14 עזב את הארמון לטובת ורסאי ב-1692, ובחדרים הריקים אוכסנו הקולקציות המלכותיות. הפתיחה הרשמית נערכה 101 שנה מאוחר יותר, עם תערוכה של 537 ציורי מלוכה וכנסיה. המוזיאון מחולק לשמונה מחלקות: עתיקות מצריות, עתיקות מהמזרח התיכון, עתיקות יווניות ורומיות, אמנות איסלמית, פסלים, אמנות דקורטיבית, ציורים ורישומים.


ה- Louvre. שלושים וחמישה אלף פריטי אמנות מהתקופה הפרה היסטורית ועד המאה ה-19. קרדיט: shutterstock

הבריטיש מיוזיאום, לונדון (5.8 מיליון מבקרים בשנה)

הבריטיש מיוזיאום הוא לא יותר מסתם עוד אחד מהמוזיאונים הגדולים ביותר של התרבות האנושית כולה, עם בסך הכל 8 מיליון פריטים מכל היבשות מאז שחר האנושות ועד היום. אתם יודעים – סתם עוד מוזיאון. מדובר במוזיאון הלאומי הבריטי שהוקם בשנת 1753 ומאז לא מש ממקומו, אלא לצרכי הרחבה בלבד. האוסף הראשון שאירח היה של הרופא והאספן, סיר האנס סלואן, שמנה 71,000 עבודות, אותן ביקש שישתמרו גם לאחר מותו. במאה שלאחר מכן נוספו כמה יצירות משמעותיות (אבן הרוזטה, 1802; הקולקציה הקלאסית של פסלי טאונלי, 1806; ופסלי הפרתנון, 1816) שסייעו להפוך את המוזיאון למה שהוא היום. בשנים האחרונות נפתחו במבנה ארבע גלריות חדשות של קרמיקה סינית, שעונים, אמנות אירופאית מימי הביניים וקאפלה - קבר ממצרים העתיקה.


The British Museum. שמונה מליון פריטים מכל היבשות. קרדיט: shutterstock


מוזיאון המטרופוליטן לאומנות, ניו יורק (5.2 מיליון מבקרים בשנה)

אחת הגלריות הגדולות בעולם עם כמות יצירות שמגיעה לשני מיליון, והכל בקצה המזרחי של סנטרל פארק. אין כמעט גאון אירופאי שעבודותיו לא מוצגות כאן, בנוסף לאמנות אפריקנית, אסייתית, ביזנטינית, מוסלמית, כלי מוזיקה, בגדים וחפצים עתיקים מהעולם כולו. המוזיאון הוקם בשנת 1870 בשדרה החמישית, לפני שעבר למשכנו הנוכחי, והוא מתפרס כיום על פני 190,000 מ"ר. מאה שנה אחרי הקמתו, תחת הנהגתו של מנהל המוזיאון, תומאס הובינג, שמה לה ההנהלה למטרה לרכוש פריטים בעלי שם עולמי, מדיניות שהביאה "כוכבים" כמו חואן דה פרחה של ולסקז, הקערה של יופוניוס והצילום תמונת אגם של אדווארד סטייכן (האחרון נרכש במחיר 2.9 מיליון דולרים). מדיניות זו היא אחת הסיבות שאתם מכירים את המוזיאון הזה.


The Metropolitan Museum of Art. 190,000 מ"ר של אומנות. קרדיט: shutterstock

טייט מודרן, לונדון (4.7 מיליון מבקרים בשנה)

הגלריה הלאומית הבריטית לאמנות בינלאומית מודרנית היא חלק מקבוצת טייט. מדובר בגלריית האמנות המודרנית עם מספר המבקרים הרב ביותר בעולם. את מצרים העתיקה לא תמצאו כאן וגם לא את רומא, אלא רק יצירות משנת 1900 והלאה, ואלה מחולקות על גבי חמשת קומות המבנה. הגלריה נפתחה בשנת 2000 והיא מחולקת לארבע קבוצות תמתיות – היסטוריה/זיכרון/חברה, נוף/חומר/סביבה, עירום/פעולה/גוף ו-דומם/חפצים/חיים אמיתיים. הסיבה שהחלוקה איננה כרונולוגית היא כדי להימנע מחורים בזמנים שבין היצירות השונות, שהיו חושפות את מספר הפריטים הצנוע מהחצי הראשון של המאה ה-20. כי פה הכמות אינה העיקר, אלא האיכות.


Tate Modern. ארבעה מליון ושבע מאות אלף מבקרים בשנה. קרדיט: shutterstock


המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMa), ניו יורק (2.5 מיליון מבקרים בשנה)

מומה נחשב בעיני רבים למוזיאון האמנות המודרנית המשפיע בעולם, וכיאה לכזה הוא יושב לו במרכז העולם, ברחוב 53, בין השדרה החמישית לשישית, ובו כמה מהיצירות החשובות ביותר של האמנות המודרניסטית. אין אף מוזיאון עם אוסף אמנות מודרנית ועכשווית גדול יותר, כולל עבודות ארכיטקטוניות, ציורים, פסלים, צילום, סרטים, מדיה אלקטרונית ומה לא. סך הכל מציגים כאן לא פחות מ-70,000 אמנים שונים, ובין טיול לטיול במסדרונות המוארים אפשר לעצור במסעדה האיכותית של השף גבריאל קרויטר, כדי שיהיה לכם כוח לצאת לגיחה אמנותית נוספת. כמובן שזו לא תהיה ארוחה ככל הארוחות, כי במומה אפילו האוכל הוא חלק מהאמנות המודרנית.


ה  - MOMA, בעיצובו של האדריכל היפני הנודע, יושיו טניגוצ'י. קרדיט: shutterstock