מרכז הקומיקס, בלגיה. מתוך אתר המוזיאון

אחרי שסימנתם וי על הלובר והמומה, חבל שתפספסו את המוזיאונים הלא ממוסדים רק בגלל שהם לא נמצאים ברחוב הראשי ולא קיבלו את חותמת המוזיאונים הלאומיים. אוהבים אנשים פורצי דרך שחושבים מחוץ לקופסה ומשנים סדרי עולם? סיכוי גדול שתמצאו אותם ברשימה שלפניכם.
 
המרכז הבלגי לקומיקס, בריסל

לא רבים יודעים זאת, אבל בלגיה היא מעצמת קומיקס שלא נופלת מארה"ב, ולדעת רבים אף עולה עליה בהרבה. עניין של טעם, כנראה. מעבר לאוקיינוס, כוכבי העל עושים נסים ונפלאות, אבל גיבורי הקומיקס של היבשת הישנה בכלל, ושל בלגיה בפרט, הם מהסוג של עיתונאים קטנים עם כלב. במרכז הבלגי לקומיקס תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של הקומיקס הבלגי, על 700 הכותבים שלו לדורותיהם, בכל אחד מהז'אנרים הקיימים ובשפות צרפתית, אנגלית והולנדית (פלמית). אין אף מדינה בעולם בה הקומיקס נטוע כל כך עמוק בתרבות ובדמיון המקומיים, ואם זה לא ישכנע אתכם להגיע, אז אולי מה שכן יעשה את העבודה היא העובדה שהילדים שלכם ימותו על המקום הזה.

המרכז יושב במבנה ארכיטקטוני מרשים בלב בריסל ונחשב לאחד המוקדים התיירותיים הבולטים של העיר. בהחלט שווה לעצור ולגלות את העולם השלם שהוא הקומיקס הבלגי, בבניין מעוצב עם תערוכות, תמונות, ספרים וציורים. יש כאן אפילו מרכז מחקר עם 40,000 כותרים ב-20 שפות שונות.

מרכז הקומיקס, בלגיה. קרדיט: מתוך אתר המוזיאון






מוזיאון ברונקס לאמנויות, ניו יורק

מוסד תרבותי זה מתמקד באמנות עכשווית של המאה ה-20 שנוצרה בידי אמנים אמריקנים. בעבר, אירח המוזיאון תערוכות של אמנים דרום אמריקנים, אפריקנים ואסייתים. מבנה המוזיאון היה בעברו בית כנסת, אשר שופץ והורחב ביד אמן בעלות של 19 מיליון דולרים על ידי חברת הארכיטקטורה המפורסמת ארכיטקטוניקה.


מוזיאון הברונקס. קרדיט: מתוך אתר המוזיאון

בבסיסו של מוזיאון הברונקס נטוע הרעיון לייצג את המגוון האתני והתרבותי של מחוז ניו יורקי זה, כמו גם את סביבתו. את פרסומו השיג בעיקר בזכות שתי תערוכות בולטות שנערכו ב-1987, אחת שסקרה את הקריירה של האמן האפרו-אמריקני רומאר בירדן, והשנייה של אמנות ממוחשבת, תחום שהיה אז בחיתולי חיתוליו. התערוכה הבאה שעשתה רעש גדול כל כך הייתה של אמן הרחוב ג'אמל שבאז, שנערכה ב-2008.

מוזיאון הקומיקס והאנימציה, שנגחאי

אנימציה באסיה היא כמו קומיקס בבלגיה – נדבך תרבותי משמעותי. מסיבה זו ביקור במוזיאון הזה בשנגחאי, שהוקם בשנת 2010, הוא חוויה שמערביים כמונו צריכים לעבור בשביל להבין עוד קצת עד כמה רחבים פערי התרבות בינינו לבין שוכני הממלכה הקומוניסטית. בקומתו הראשונה של המוזיאון העתידני והנוצץ הזה, צוללים האורחים הישר להיסטוריית האנימציה, מבובות צל סיניות ועד מיקי מאוס, בין אם בתוך קליפים על מסכים או כבובות בגודל בני אדם, כשמסביב פוסטרים של סרטים ישנים. הקומה השנייה היא גן עדן לילדים, כשבין היתר מצויים בה קטעי אנימציה מפורסמים שתוכלו לדובב בעצמכם. אם כבר הגעתם עד כאן, לא כדאי שגם תרכשו כרטיסים לאולם הקולנוע שבקומה העליונה?


מוזיאון הקומיקס והאנימציה, שנגחאי. קרדיט: מתוך אתר המוזיאון






מוזיאון צ'רלס דיקנס, לונדון

לצד המוזיאונים המפוארים של לונדון, שוכן לו המוזיאון הצנוע הזה, שבסך הכל התגורר בו אולי הסופר הבריטי הגדול מכולם. בבית הג'ורג'יאני הזה שבקאמדן, לונדון, התגורר לו לתקופה לא ארוכה במיוחד, אך ללא ספק משמעותית, צ'רלס דיקנס. שתי בנותיו נולדו כאן, ואחותה של אשתו נפטרה פה בזרועותיו, חוויה שעיצבה רבות מדמויותיו.

מבית זה עבר דיקנס לבית גדול ומפואר יותר, כיאה להצלחה שצבר בינתיים, אולם הבתים האחרים בהם התגורר לא שרדו. בזמן ששכן בין קירות אלו הספיק לכתוב את "עזבון של מועדון פיקוויק" (1837), "אוליבר טוויסט" (1838), "חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי" (1839) וחלק מ"בארנבי ראדג'" (1841). לא רע.


הבית בו נולד צ'ראלס דיקנס. לימים - מוזיאון לתולדותיו. קרדיט: shutterstock


מוזיאון נורטון סיימון, פסדינה, קליפורניה

ברוכים הבאים למוזיאון הכביר הכי פחות מוכר בעולם, על עבודותיו המגוונות – מפסלים מדרום אסיה, דרך המאסטרים האירופאיים, האימפרסיוניסטים והאמריקנים העכשוויים. באופן תמוה, אמריקנים מעטים נכנסים לכאן, ורוב המבקרים הם בכלל זרים, אבל גם אלה ספורים מכפי שראוי למוסד שכזה.
המוזיאון הוקם ב-1953 לאחר שאספן תרם 400 עבודות של האקספרסיוניסט הגרמני גלקה שייר. המיקום שלו, בין סן פרנסיסקו ללה ג'ולה, והעובדה כי אף מוזיאון אמנות מודרנית לא היה קיים ברדיוס של מאות ק"מ, הקנה לו את המעמד החשוב ממנו הוא נהנה, כמו גם התמיכה שהעניק לאמנים מקומיים. מוזיאונים שכאלה ניזונים בעיקר מהמקום בו הם נמצאים, להבדיל מאחיהם הענקיים שזוללים את תרבויות העולם ומרכזים הכל במקום אחד.