יונה צור סיים תואר שני בג'וליארד והספיק לנגן עם טובי הנגנים בקרנגי הול, עפר ולדמן ניגן בבית האופרה של מערב ברלין ובבית האופרה הבווארי הממלכתי של נירנברג ודניאל מזעקי גמע קילומטראז'ים בנגינה עם התזמורות הטובות בגרמניה. כשהקריירה שלהם בעיצומה והם יכולים להרשות לעצמם חיי רווחה ונוחות, החליטו השלושה לעזוב הכל ולחזור ארצה, לישראל

עפר ולדמן (33)

מנגן ב: קרן יער, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון
השכלה: הפילהרמונית הצעירה, מוזיקאי מצטיין בצה"ל
נדודים: 10 שנים בגרמניה

מדוע עזבת את ישראל?
"הפסנתרן דניאל ברנבוים כתב בזמנו מכתב מיוחד לראש אכ"א וביקש שישחררו אותי מוקדם מהצבא, ומכיוון והייתה לי הזדמנות נדירה ללמוד באוניברסיטה לאמנויות של ברלין, השתחררתי ונסעתי מיד".

"המוזיקאים הישראלים נהדרים ואין שום פרופורציה בין מספר התושבים במדינה לבין הייצוג שלנו בתזמורות מהשורה הראשונה בחו"ל, אך אין ספק שהנטישה לחו"ל נובעת מההזדמנויות שניתן לקבל שם הכוללות, כמובן, תנאים כלכליים ועושר מוזיקלי. בברלין עשיתי דיפלומה במוזיקה, ניגנתי בתזמורת הרדיו של ברלין, בבית האופרה של מערב ברלין ובבית האופרה הבווארי הממלכתי של נירנברג".

מדוע חזרת ארצה?
"נכון ששם הרווחתי יותר ויכולתי לרכוש בית ולטוס פעמיים בשנה לחו"ל, בעוד שפה אני צריך להשלים הכנסה, עדין רציתי להקים את ביתנו פה ולגדל את הילדה ליד הסבים. מעבר לכך, נוצרה לאחרונה בישראל  מגמה של חזרת צעירים ארצה, צעירים ההופכים את סצנת המוזיקה כאן לכזו שכיף לקחת בה חלק. בנוסף, אין ספק שאני אסיר תודה על ההשקעה של המדינה בי, מההגדרה שלי כמוזיקאי מצטיין ודרך המלגות. כיף להיות חלק ממה שקורה כאן, יש אוכלוסיה מאוד מוזיקלית והקהל מגיע בהמוניו להופעות".

כיצד אתה מתמודד עם ההסתגלות לחיים החדשים כאן?
"נכון שאני ישראלי, אבל חייתי בגרמניה עשר שנים, אני דובר את השפה ומכיר את המדינה על בוריה. אז בכל זאת צריך להתרגל מחדש לישראל ולישראליות. מבחינה כלכלית אנחנו מסתדרים, מכיוון ואשתי עובדת בחברת השקעות ישראלית-גרמנית, ואני מייעץ לחברות ישראליות שמנסות להשתלב בשוק הגרמני, מפרשן לפעמים לערוץ 2 באינטרנט ויש לי עיסוקים רבים על התפר שבין ישראל לגרמניה".

דניאל מזעקי (32)

מנגן ב: בסון, התזמורת הפילהרמונית הישראלית
השכלה: האקדמיה למוזיקה, מוזיקאי מצטיין
נדודים: 9 שנים בהאנובר

מדוע עזבת את ישראל?
"הרגשתי צורך להתפתח והאופציה היחידה הייתה לפנות למורים בחו"ל. עשיתי בהאנובר תואר ראשון ושני בבסון, התקדמתי הרבה וניגנתי בתזמורות טובות מאוד, כמו האופרה של קלן, הקאמרית של קלן והאופרה של בורדו".

מדוע חזרת ארצה?
"חזרתי כי קרה משהו שקורה רק פעם ב-30-35 שנה, הג'וב של נגן בסון ראשון בתזמורת הפילהרמונית התפנה. לא היה לי מה להפסיד, כי ידעתי שגם אם לא אצליח אוכל להמשיך לנגן באירופה ותמיד אפשר לחזור בעתיד.בנוסף, קיבלתי את התפקיד וזה בהחלט צעד קדימה בקריירה שלי, אולי לא מבחינת השכר, אבל בהחלט מבחינת הנגנים ורמת המנצחים. זו אחת התזמורות הנחשבות בעולם".

כיצד אתה מסתגל מחדש לחיים בישראל?
"אני עדיין מתאקלם בישראל, עדיין מתרגל. אחרי כל כך הרבה זמן בתרבות המסודרת והעצורה של גרמניה, צריך להתרגל מחדש למנטליות, לבירוקרטיה וליוקר המחיה. כמובן שכיף שיש לי מזג אוויר ישראלי ושיש פה ישראלים, אז אני בהחלט לא מתלונן".

יונה צור (33)

מנגן ב: כינור, התזמורת הסימפונית ירושלים
השכלה: תלמה ילין לאמנויות, מוזיקאי מצטיין, תואר ראשון בביצוע בכינור באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים
נדודים: 10 שנים בניו יורק


מדוע עזבת את ישראל?
"ברגע שהייתה לי הזדמנות לעשות תואר שני בג'וליארד לא יכולתי לוותר על זה. היו איתי 10 ישראלים מתוך 700 תלמידים, שזה יפה מאוד. אחרי שסיימתי את הלימודים נשארתי עוד תשע שנים בניו יורק כפרילנס – הקמתי הרכבים, השתתפתי בפסטיבלי הקיץ הנחשבים ביותר בארה"ב, ניגנתי עם נגנים ותיקים ומוכרים וחלקתי את הבמה עם נגנים מפורסמים מאד באולמות כקרנגי הול. ניתן לומר בהחלט שהתקדמתי שם יפה מאוד"

"אני מאוד אוהב ללמד ולהציג את המוזיקה הקלאסית לקהלים חדשים, שזה בעצם מה שעשיתי בצבא. בניו יורק לימדתי ילדים כינור וזה הפך את החוויה המוזיקלית שלי שם לשלמה יותר, כי אני רואה במוזיקה הקלאסית כלי לשאילת שאלות על משמעות החיים".

מדוע חזרת לישראל?
"פגשתי אישה שהפכה ברבות הימים לאשתי ונולדו לי שני ילדים בניו יורק. בשלב מסוים הבנתי שזו עיר מושלמת למי שמחפש הזדמנויות - נערכים שם 300 קונצרטים של מוזיקה קלאסית בערב אחד. זו גם עיר מעולה למי שכבר עשיר כקורח, אבל גיליתי שעבור מי שנמצא בין לבין, העיר די מחורבנת, יקרה, חסרת שקט ודורסנית. אז אמרנו שאם כבר עוזבים, אז למה לא לחזור לארץ. תמיד רציתי שהקטנים יחיו פה ושאשתי תכיר את הצד הישראלי שלי שעוד לא הכירה".

איך ההסתגלות?
"חזרנו לירושלים, עיר שאני מאוד אוהב. אני גם אוהב את הבועה של המוזיקה הקלאסית ולחזור לחיקם של החברים שגדלתי איתם בכל התזמורות מגיל 6, פחות או יותר. אני מורה בסגל של הקונסרבטוריון של האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, מנגן בהרכבים שונים בארץ, הן כחבר והן כאורח, כמו אנסמבל מיתר, הפרויקט הקאמרי הישראלי, אני מופיע מול אלפי תלמידים בירושלים ובסביבה דרך משרד החינוך וממשיך בדרך די דומה את מה שעשיתי בניו יורק. עכשיו, במקום להיות עצמאי ודואג, אני שכיר ורגוע. אשתי עדיין מסתגלת כי לא קל לעשות עלייה, ומוסר התשלומים בארץ אינו מהטובים בעולם. אבל התרבות של ירושלים, האוויר, האווירה, האנשים, מבחינתי, אלה שווים את הכל".