העתיקות בביתו של טיריפינטו הן בשימוש יומיומי

כשנכנסים לביתו של קובי טיריפינטו, אליו עבר רק לאחרונה, לא מבינים עד כמה הוא גדול. שלוש קומות הבית מכילות כמות חדרים שקשה לספור. אך המיוחד בבית הזה הוא בעיקר מה שמאכלס אותו - הריהוט, הפסלים, הציורים, התכשיטים, הכדים והאגרטלים ועוד המון עתיקות שקובי אסף באהבה רבה במהלך השנים. טיריפינטו מעדכן מיד שעתיק נחשב כל מה שגילו מעל 100 שנה, אחרת הוא רק ישן. בניגוד לאספנים שמציגים את מרכולתם מאחורי זכוכיות כראווה בלבד, מרבית העתיקות באוסף של טיריפינטו משמשות אותו ואת אורחיו ברמה היומיומית, לישיבה, שינה ואכילה.

טיריפינטו, רווק בן 41 (ונראה צעיר ב-10 שנים לפחות) שעוסק בתוכן שיווקי, הפך לאחרונה לאב חד הורי לזוג תאומים שמתחרים על תשומת ליבו עם שלושת החתולים שהוא מגדל. בין לבין הוא לא מזניח את חיבתו לאיסוף העתיקות. "הוריי אספני עתיקות, ולכן מדובר בחיבה לדבר שינקתי עוד מילדות. פה קבלתי פריט מסבא, שם פריט מסבתא, כאן לקחתי משהו מאמא", נזכר טיריפינטו, "כשהייתי צעיר מאד פשוט בזבזתי כסף על עתיקות במקום לקנות דברים של ילדים, נניח אופניים. אני זוכר את עצמי כנער אוסף שמונצ'ס כאלה, וכשהפכתי מבוגר יותר והמשכורות הפכו גבוהות יותר, התחלתי לעשות יבוא אישי של ריהוט מגרמניה, איטליה ופריז. בכלל, רוב הקניות שלי נעשו באירופה, בעיקר במערבה וחלק קטן במזרחה".

"בהמשך הוצאתי תעודת שמאי מוסמך לחפצי אומנות מטעם "גמולב", בית השמאים הגדול ביותר בארץ, המתמחה בפורצלן וברונזה. אחרי שקראתי חומר רב בתחום, התמקצעתי והוצאתי תעודת שמאי, הבנתי שיש לי כל מיני דברים שאינם שווים כלום", אומר טיריפינטו ומחייך. "היום האוסף די מגובש, ואין לי צורך ברהיטים נוספים וגם אין כל כך מקום, לכן אני אוסף פריטים קטנים, בעיקר פסלונים".

אספן לא קונבנציונאלי

"בניגוד לאספנים אחרים, שעושים סחר בפריטים שלהם, אני קונה ללא מטרה למכור. לכן אקנה פריט שאני אוהב גם אם הוא שבור או פגום. למשל, קניתי את אלו שהן חלק מתוך רהיט", אומר טיריפינטו ומציג שני לוחות עץ מגולפים בעבודת יד, "אני מניח שמישהו אחר לא היה קונה אותם כי הוא לא יצליח למכור אותם ככה. לדעתי הם יפים ומושקעים, לכן קניתי אותם ומצאתי להם מקום. אני בהחלט לא אספן קונבנציונלי. אחד כזה היה מוותר עליהם או שהיה קונה ולוקח אותם לרסטוראטור שהיה משלב אותם ברהיט אחר".

איך אתה שומר על האוסף?

"צריך לשמור על טמפרטורה מסוימת מכיוון והעץ נושם ועלול להתנפח, אבל אני לא מהמקפידים למהדרין. אני כן מקפיד שהכל יהיה סגור, כמעט ולא פתוח אצלי חלון ואם כן אז אחד מרוחק. משתדל לעשות פוליטורה לפחות פעם בחודש ופעם בשנה להביא בעל מקצוע שעושה עבודה מקצועית יותר. הדברים המאוד יקרים נמצאים בתוך ארונות או תלויים, בגלל החתולים, ומאז שנשברו כמה דברים אין לי מנקה. אני מנקה בעצמי כמו שיפחה", הוא אומר וצוחק.


אבל בלילה הוא חולם בספרדית. מיטת הברוקד של טיריפינטו

מהו הפריט הכי יקר שלך?


"שטיח קאשן פרסי לבן בגודל 22 מטרים עם מדליון תכלת. הוא עלה 120,000 שקלים ובינתיים נשאר מקופל במזווה בדירה הקודמת כי אין לי מקום לפתוח אותו. עוד פריט יקר הוא פסל של אוגוסט מורו (Auguste Moreau) משנת 1900. מדובר בפסל קופידון מברונזה שחורה שנחשבת ליקרה מאד. הייתי בפריז וקרוב משפחה אמר שיש גלריה שנסגרת בגלל פשיטת רגל ומוכרת פריטים במחירי חיסול. הלכתי לראות וקניתי את הפסל מבלי שהכרתי בכלל את אוגוסט מורו. אחרי שקניתי אותו, קראתי על האומן באינטרנט ולקחתי אותו לשמאי מוסמך יותר בארץ, שהעריך אותו בהרבה מאד כסף. לי הוא עלה קרוב ל-30,000 שקלים, אך בזמנו הוערך בכ-70,000 שקל וכיום אמור להיות שווה הרבה יותר".

"לאחר פרידה שחתמה זוגיות  ממושכת, בחרנו לבצע חלוקת רכוש שהייתה מאוד כואבת, לצערי נאלצתי לוותר על הרבה מאד דברים, אבל על הפסל לא הייתי מוכן לוותר. לצערי הרב במעבר הדירה הוא נפגם, נשברה לו אצבע וכנף. חשבתי שאני מת, הייתי באבל כשזה קרה. צריך למצוא מישהו שיטפל בזה, כי להשאיר אותו ככה זה ממש כאב לב. כשמשהו נשבר זה מלווה אותי, זה מאוד כואב, כי לפריטים, בניגוד לכסף, אתה נקשר"




כנפיים שבורות. פסלון הברונזה של אוגוסטה מוריאו

לא רק עתיקות

אנחנו יוצאים לסיור ברחבי הבית. "חיפשתי בית שיענה על כל הצרכים שלי, שיהיה בעל מרחב מאוד גדול ויאפשר גידול ילדים שמסתובבים ומלכלכים. גם רציתי בית שיהיה בו מקום לחתולים ושיהיה איפה לשים את ארגזי החול שלהם מבלי שיהיה ריח, כיוון שריהוט מעץ סופג ריח. דווקא בגלל שהבית מאוד מרווח, האוסף כאילו מתגמד אבל הוא לא, הוא מאוד גדול", מתרץ, ללא סיבה, טיריפינטו. אנו קמים מהספות הירוקות העתיקות ("ברור שזה לא נוח כמו ספת עור מעוצבת וחדשה") ועוברים לפינת האוכל ולמטבח שגם בהם השולחן, הכיסאות, הכלים ואפילו הקומקום עתיקים.


"עתיק נחשב כל מה שגילו מעל 100 שנה, אחרת הוא רק ישן", טוען טיריפינטו

לכל פריט יש סיפור ורקע עליהם מספר טיריפינטו בעיניים בורקות. הכל מקוטלג במחברת, אבל הוא טוען שזוכר כמעט את הכל בראש, ומה שלא, מקבל מדבקה עם הפרטים החשובים. בחדר השינה מקבלת את פנינו מיטת עץ ענקית. "המיטה הוסבה מספה דו מושבית. את המזרן עשיתי ב"סימונס" בהזמנה אישית, ואני בבעיה עם מצעים כי אין מיטות בגודל כזה. עשיתי אותה קפיטונז' (עם גומות שנוצרות מכפתורים) כמו שהייתה במקור. כיוון שפתחנו את הספה, לא הייתה ברירה ועשינו לה רסטורציה".

במעבר מחדר לחדר נחשפים להם עוד רהיטים וחפצים מעניינים כמו מכשיר רדיו ישן, צלחת ייחודית של המעצב הצרפתי הנודע, רנה לליק, פסנתר עתיק, סט אגרטלים שנוצרו בנתניה בשנות ה-30, פסלונים וצלחות יוקרתיים מאחורי ויטרינות, ספר תנ"ך וחמשת חומשי תורה מצ'כיה בני למעלה מ-100 שנה ואפילו פוחלץ של חסידה. טיריפינטו מתוודה שהוא אספן כפייתי. בין היתר יש לו גם אוסף מפואר של בקבוקי בשמים, משקפי שמש ונעליים, ובחדר הרחצה של ילדיו הקטנטנים נערם לו כבר אוסף של צעצועי M&M. "יש אספנים גדולים ממני, אבל הם יותר מבוגרים ממני ויותר עשירים ממני. בסך הכל אני חושב שהאוסף יפה ואני מאוד מקווה שבעוד 20 שנה אני אהיה במקום טוב יותר".