שביל החלב של צרפת: thinkstock

אין ספק שטיול למדף הסופר בו יושבות להן בנחת גבינה צפתית 5%, בולגרית 25% וצהובה קשה, הוא מסע מרגש אל נבכי הקולינריה והתרבות הישראלית, אך לפעמים, מה לעשות, אנחנו רוצים יותר.

כבודן של המחלבות הישראליות במקומן מונח, אך שלא באשמתן, חסרה להן ברזומה היסטוריה של אלפי שנים כדי להגיע אל היכלי התהילה של הגבינות האירופאיות. במידה והתברכנו באנינות המשלבת טיולים וגסטרונומיה עם התמחות בגבינות, מדוע שלא נפגיש בין השניים, ונצא למסלול  שכולו שביל החלב. התחנה הראשונה שלנו בטיולי הגבינות היא מרכז היקום הפרומז'י – צרפת. והפעם, ליתר דיוק, מזרח צרפת.

המקום: מזרח צרפת

מזרח צרפת הוא לא רק האזור הקוסמופולוטי ביותר במדינה, שחלקים שונים ממנו החליפו ידיים בין הרומאים, הצרפתים, האיטלקים, הגרמנים וממלכות עצמאיות שעברו מן העולם, הוא גם מקום מושבם של האלפים הצרפתים האימתניים. אפשר לומר, שרצוי ומומלץ לבקר פה, אבל איך אומרים אנדרסטייטמנט בצרפתית? חפשו במילון את המילה והשתמשו בה שוב אחרי המשפט: במזרח צרפת, כמה מהגבינות הטובות במדינה.

מונסטר (אלזס לורן)

את רשימת הגבינות הצרפתיות של מזרח צרפת נפתח באחת המסריחות שנוצרו אי פעם, כך שאם תאהבו אותה במיוחד ותחליטו לקחת קצת הביתה, עדיף שתארזו אותה במזוודה ולא תיקחו אותה אתכם למטוס, פן תיעצרו בגין ניסיון להבריח נשק ביולוגי. באופן מפתיע, למרות הריח, טעמה של המונסטר אינו חזק בצורה בלתי רגילה, ולכן גם מי שלא צרפתולוג  או פרומז'ולוג, יכול בהחלט ליהנות ממנה. האגדות המקומיות מספרות, שאת הגבינה יצר לראשונה נזיר אירי שעבר באזור במאה ה-9, ולנו לא נותר אלא להנהן בעודנו טורפים אותה.

גבינה עם טעם היסטורי: thinkstock

מון ד'ור (הוט ז'ורה)

בצפון אזור ז'ורה מתמחים בגבינה אפויה רכה, אותה תוכלו למצוא בשווקים ארוזה בקופסת עץ, עבודת יד עשויה קליפת עץ אשוח. מאז המאה ה-18 מכינים את הגבינה הזו למרגלות ההר הגבוה בצרפת, שממוקם באזור, הלא הוא המון בלאן (Mont Blanc). החלב המשמש את הגבינה, מגיע כולו בחודשי החורף הקפואים, ובעל טעם ברור מאד, המבדיל אותו מחלב אביבי או קיצי. מומלץ להכניס את כל האריזה לתנור, כמו שהיא, ולסעוד עם יין מקומי.

מורבייה (ז'ורה)

בכפר ז'ורה, על שמו נקרא המחוז, מכינים את הגבינות מחלב פרה לא מפוסטר עוד מהמאה ה-19, אז שמה היה קומטה (Comte). החלב, לו היו זקוקים האיכרים לשם הכנת הקומטה, נדחס והושם במיכל, עליו נמרחה שכבת אפר דקיקה שנועדה להגן עליו מחרקים. בשלב מסוים החלו האיכרים המקומיים לערבב בין הקומטה לבין הגבינה השנייה שנוצרה, וכך קיבלנו גבינה מתוקה חצי קשה ששונה מרוב הגבינות שאנחנו מכירים.

בופור (סבואה)

למרות שרוב הגבינות הצרפתיות רכות עד צמיגיות, אל לנו לקפח את הגבינות הצהובות הקשות שמגיעות מסבואה. בחודשי הקיץ נלקחות הפרות המקומיות להרים שבאזור, לגבהים שמגיעים עד 2500 מטרים, שם הן מלחכות דשא ופרחים, וחמישה חודשים מאוחר יותר, הופ – יש לנו גבינה. הבופור היא – ללקק את האצבעות – חלק בלתי נפרד ממנות אלפיניות מסורתיות כמו פונדו סאוואיארד וגרטן דה קרוזה.


להתמכר לטעם: thinkstock

רבלושון (הוט סבואה)

את גבינת הרובלושון אוכלים בעיקר כחלק מהמנה האלפינית, טרטיפלט, שם היא נמסה לה על מנה שכוללת תפוחי אדמה, בצלים וחתיכות בייקון. המילה 'רבולשון', משמעותה "חליבה שנייה", וזו נובעת מהמנהג הנפוץ מאז המאה ה-13, עת זכו האיכרים להשתמש רק בחלב שחלבו אחר הצהריים, מכיוון שבעלי האדמה לקחו את שלהם עוד בשעות הבוקר. מסתבר שהמנה השנייה אמנם פחותה בכמותה, אך עשירה בקרם, והתוצאה היא גבינה נעימה עם טעם של אגוזי לוז.

המסביב: ז'רמניה והאלפים

את טיול הגבינות ניתן להתחיל מהנקודה הצפונית ביותר במזרח צרפת – אלזס. מדובר באחד המחוזות הצפופים בצרפת, ואחד המיוחדים שבה, השוכן על הגדה המערבית של הריין. אמנם לא נשאר הרבה מהימים בהם האימפריה הרומית שלטה שם, אך ימי הביניים עודם חיים ונושמים בערים ציוריות כמו שטרסבורג, מולזהיים, סלסטה ואחרים. המאפיין הבולט ביותר של אלזס הוא הארכיטקטורה הגותית יוצאת הדופן, על בתיה, מגדליה, גשריה וקתדרלותיה. ולפעמים ישנה תחושה חזקה שמסתובבים כבתוך חלום.

משם מומלץ להדרים לז'ורה, ביתם של אגמים טבעיים ומלאכותיים והרים ירוקים עתירי עצים. מדובר בעצירה מושלמת לצעידות, טרקים, ספורט חורפי או אפילו סתם בשביל לעבור עם המכונית, לראות את הנופים, לעצור במסעדת דרכים ולהזמין את אחד היינות הייחודיים של ז'ורה, שחלקם מזכירים בטעמם
שרי.


עולם של טעמים: thinkstock

מעט דרומה משם, נמצאת הוט סבואה (סבואה הגבוהה), הגובלת באיטליה ובשוויץ ומארחת את המון בלאן המפואר. מי שמחפש נופש חורפי יעבור בשאמוני, אתר נופש ברמה בינלאומית, מושלם עבור חובבי הסקי, ומי שמעוניין רק לעבור, יוכל ליהנות מפאר האלפים הצרפתים, מהאגם השני בגודלו בצרפת (אנסי), ומאגם ז'נבה המחבר בין הוט סבואה ושוויץ.

סבואה והוט סבואה היו בעבר ממלכה עצמאית שאט אט סופחה לה על ידי הצרפתים, עברה לאיטלקים (סרדיניה) ובשנת 1860 הפכה סופית לצרפתית. סבואה משלבת בין נופים אלפינים לאתרים תיירותיים ולמבנים ארכיטקטוניים, ומציגה ערב רב של עמים שעברו כאן. כל אחד העשיר את התרבות והארכיטקטורה ותרם תרומה נכבדה גם  לדיאליקט המקומי, כמו גם כמובן לעושר הבא לידי ביטוי בתוצר הגבינות האזורי.

כתבות נוספות בנושא:
כך תתאימו בין היין למנה המוגשת >>
טיול יין בפרובאנס >>
מדריך לחובב היין המתחיל >>