שיעור קומה: האבולוציה של מגדלי היוקרה בתל אביב
הם מרחפים מעל העיר, אבל הם חלק ממנה. גרים בהם כמה מהאנשים הכי אמידים במדינה, אבל גם אנשים שפשוט רוצים ליהנות מיתרונות העיר בלי החסרונות שלה. איך הפכו מגדלי היוקרה התל אביביים לדבר הכי חם בשוק הנדל"ן המקומי?
שיעור קומה: האבולוציה של מגדלי היוקרה בתל אביב
מכתיבים סטנדרט חדש. אילוסטרציה: thinkstock
לא צריך להיות מומחה נדל"ן בשביל לשים לב לאחד הטרנדים החמים בשוק הנדל"ן התל אביבי בעשר השנים האחרונות, מספיק להרים את הראש. מה שמסתיר את השמש, הוא מקום המגורים אליו נוהרים עשירי ישראל, חוזרים אל העיר ממנה ברחו בשנות השמונים והתשעים, הישר אל מגדלי היוקרה שמרחפים מעל המטרופולין, במיקומים האטרקטיביים ביותר, עם כל היתרונות של העיר הגדולה ובלי אף אחד מהחסרונות, שמבריחים משפחות צעירות לישובים העוטפים את העיר.
מגדלי היוקרה החלו לצוץ בתל אביב רק בשנות השמונים ועשירי העיר החלו לעבור אליהם. אבל כמות המגדלים המוגבלת, יצרה מצב בו לאוכלוסיות החזקות של העיר לא היה מענה והם נאלצו לעזוב לווילות בסביון, בכפר שמריהו ובהרצלייה פיתוח, בחיפוש אחר מרחב, יוקרה ותחושת אקסקלוסיביות. רק בעשור האחרון חלה קפיצת מדרגה משמעותית בסטנדרטים של המגדלים, עם חניונים מאובזרים, לובי רציני, בריכה ושירותים אחרים. כיוון התנועה התהפך.
נוטשים את הווילות לטובת המגדלים
"השדרוג באיכות הבנייה ובשירותים, הפך את המגדלים לאבן שואבת עבור אותן אוכלוסיות שעזבו את העיר", אומר יגאל צמח, מנכ"ל הפרויקט היוקרתי 'מאייר על רוטשילד'. "אנשים שעברו גיל מסוים הגיעו למסקנה, שאינם רוצים לנסוע בכל יום לתל אביב בשביל לצרוך תרבות ואז לחזור הביתה, ולכן עברו לגור במגדלים".
הדיירים האחרים הם האטרקציה הגדולה
דירה במגדל יוקרה היא לא רק עניין פרקטי של קורת גג במיקום טוב, אלא גם סמל סטטוס. "הדבר שהופך את המגדלים ליוקרתיים כל כך, מעניק להם את הערך ומקפיץ להם את המחיר, הוא הסביבה הסוציו-אקונומית, כלומר, הדיירים האחרים. אנשים אוהבים לגור ליד אנשים שדומים להם מבחינה סוציו-אקונומית", מציין שי אילון. אדריכל שהספיק להוציא תחת ידיו מספר מגדלי יוקרה.
שוחים עם הזרם. אילוסטרציה: thinkstock
"כמובן שמגדל שלא ממוקם אסטרטגית מבחינת תחבורה, שירותים או חיי חברה – ייכשל. ראינו את זה קורה בכמה מקומות", ממשיך אילון. הקוד הגנטי של תל אביב הוא שילוב בין מגורים, מסחר, תעסוקה ופנאי – הכל במקום אחד, במרחק הליכה. זה מה שהופך את לב העיר למקום כל כך מצליח וכל כך אטרקטיבי. כשהמגדלים משולבים בצורה אורגנית, הם לא באים על חשבונו של אף אחד. המגדלים מזינים את העיר, הן מבחינת ארנונה והן מבחינה מסחר."מגדלים באופן כללי הם תופעה חיובית, כיוון שאנשים חיים על פיסת קרקע קטנה יחסית, וקרקע היא ללא ספק המשאב היקר ביותר בישראל כיום", מוסיף אילון. "בעלי הממון שמתמקמים במגדלים, מעלים את ערך הדירות סביב, עסקים פורחים להם ואלו מכניסים כסף לעיר".
הכל כלול
התחרות בין המגדלים השונים הקפיצה את איכות המוצר, וכיום לא בונים מגדלים שהם נטע זר שלא מתחבר בצורה מצוינת לסביבה ולמרקם הארכיטקטוני. "לכל פרויקט רציני יש דיאלוג עם בנייני המגורים והמגדלים העסקיים שלידו, מתוך כך השקענו המון חשיבה כדי להיות חלק מהסביבה", אומר צמח.
בכל הקשור לעיצוב פנים, לעומת זאת, משאירים היזמים לדיירים העתידיים את החופש לעצב את הדירה כאוות נפשם. "כולם יודעים שהדיירים של המגדלים הם אנשים רציניים ובעלי השפעה, ולכן הם לא מעוניינים לקבל דירה מקבלן, אלא להתאים את הדירה לצרכים שלהם", אומרת מעצבת הפנים רוני אביצור, ממשרד "הירש, רוסמן, אביצור". אביצור עובדת בימים אלה על מספר דירות יוקרה באחד המגדלים המבוקשים בעיר. "אין כמעט דירה שלא הרסו אותה כליל ובנו אותה מחדש, לפי הצרכים הפרטיקולריים של הלקוח".
משאירים לדיירים את החופש לעצב. אילוסטרציה: thinkstock
המחשבה על הלקוח היא גם זו שהקפיצה את המגדלים בשנים האחרונות למספר קומות שעובר את ה-30. הבעיות המשמעותיות ביותר עבור כל מי שגר בתל אביב הן חניה וצפיפות, ואלו שתי בעיות שלא קיימות במגדלי יוקרה שמצוידים במספר חניונים, לובי רחב ושטח המקיף את המגדל. המצאותם של חדרי כושר וספא, בנוסף ללובי ולחניונים במגדלים, מסייעת להתחיל את דירות המגורים בקומות גבוהות ככל הניתן. במגדל 'מאייר על רוטשילד', למשל, חמש הקומות הראשונות מוקדשות אך ורק ללובי מפואר, כך שהקומה הראשונה היא בעצם השישית. "בעבר היה קיים קושי גדול למכור את הקומה השנייה, כי מי רוצה לגור בתחתית של מגדל יוקרה"? טוענת אביצור.
העולם מטפס למגדל
תופעת המגדלים היא כלל עולמית ומביאה את החידושים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר אל חוויית המגורים, שבעבר הלא רחוק נחשבו עתידניים. "במגדלי היוקרה, מערכות פנימיות מתקדמות, מעבר לתאורה, למיזוג ולתקשורת הרגילה", אומר עדי וילוז'ני, מפקח ומנהל בנייה זה 16 שנה. "היום אפשר לשבת בחו"ל, לראות דרך המחשב את כל המצלמות בבית ולהחליט בכל שעה, האם להחליש את המזגן או להסיט את הווילון. בית חכם זה הסטנדרט, עם אמצעי אבטחה שלא היו מביישים את מעון ראש הממשלה, כולל זיהוי לפי האישון או הקול".
עם הצגות של "הבימה" במרחק הליכה, כשאחריהן אפשר לצעוד למסעדות שף ברמה הגבוהה ביותר, לקנח בביקור אצל הילדים או הנכדים, ולסיים את היום בדירת פאר מעוצבת שהותאמה בדיוק לטעם ולצרכים של דייריה, אין בעצם אף חסרון למגורים במגדל יוקרה. הכל שם, ובהישג יד. "מגמה זו רק תלך ותגבר, מאחר וכל שנה עולים 200 אלף כלי רכב נוספים על הכביש, והנסיעות מתל אביב ואליה אינן עניין מלבב", מסכם צמח. "תחבורה ציבורית ברמה גבוהה עשויה לשנות את הכיוון, אבל נדמה שלא תהיה בקרוב רכבת קלה בתל אביב".